Hi everyone. For those of you who don't read Hebrew, the post in Hebrew will be followed by a translatio into English
הי.
קוראים לי אריאלה (רלי) מינצ'יקוב ובחודשים האחרונים אני מנהלת רומן עם סרטן.
אחותי היחידה, אורלי, חיה כבר עשרות שנים בארה"ב. פעמיים בשנה, ביולי ובדצמבר, היא מקפידה להגיע לביקור בארץ.
באמצע יוני כבר סגרנו את כל התכניות לביקור האחרון, שכללו כמובן הרבה ים.
מכירים את המשפט "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"? במקרה שלי, אלוהים בטח נקרע מצחוק. שבוע מאוחר יותר אובחנתי כחולה בסרטן שחלות.
אופס!!!
מרגע שאובחנתי, התרוצצו לי בראש כמה מחשבות במקביל:
א. הבנתי שצריך להחליף דיסק ולתכנן מסלול מחדש.
ב. התחיל להתנגן לי בראש שיר עתיק של יהורם גאון: "לא מנצחים אותי כל כך מהר…"
ג. נזכרתי במה שאבא שלי, המדהים, שינן לי מאז שאני זוכרת את עצמי: "אל תרשי לאף אחד לרחם עלייך. יש לך בעייה? תסתכלי לה בעיניים ותתמודדי"!
קל להגיד כשזה לא נוגע לך…
אבל במקרה של אבא שלי, זה נגע לו אישית. לפני 12 שנים הוא חלה בסרטן. כשהרופא בישר לו, תגובתו הראשונה הייתה: "אוקיי, הבנתי. עכשיו אני צריך להבריא" הוא עבר טיפולים לא פשוטים והביס את הסרטן. היום הוא בן 91, חי ובועט, חד כתער, מלא שמחת חיים ובעיקר – סלע איתן לי ולמשפחתי
בקיצור, החלטתי שבמסגרת המגבלות, החיים ממשיכים כרגיל. וזה גם מה שאמרתי לבעלי – שלמה, לבני – יובל (שבאופן טבעי קצת נלחצו) ולכל חברי.
בחודשים האחרונים הרגשתי כמו ברכבת הרים מסחררת: איבחון, ניתוח, טיפולי כימו…
צרת רבים היא לא חצי נחמה, אבל שיתוף החוויות מכל מה שנחת עלי, כרעם ביום בהיר, מקל על ההתמודדות. שלי, ואני מקווה שגם שלכם.
אני מבטיחה גם לשתף בטיפים שאספתי ולהמליץ על מוצרים ושרותים שפגשתי בדרך.
אתם מוזמנים להפיץ, להגיב ובעיקר לשתף בחוויות שלכם. אני בונה עליכם!
שרק נהיה בריאים!
רלי.
For the last few months I am having an affair with cancer. A friend, who has followed me since the diagnosis, recommended that I share, and so, after a short incubation period, the idea to open up a blog was born. Don't get scared!
:The name of the game is
!OPTIMISM
Hi
.My name is Ariela (Relly) Minchicov
My one and only sister, Orly, has been living in the USA for several decades. Twice a year, in December and in July, she makes a point to come for a visit in Israel
.By mid-June we have already made all our plans for the recent visit, which, of course, have included a lot of time at the beach
.Do you know the saying: "Man plans and God Laughs"? in my case, God must have been cracking up laughing
.A week later I was diagnosed with ovarian cancer
!Oops
:From the moment of the diagnosis, my mind was running several thoughts at once
a. I understood that I needed to change a disk and recalculate my route
"…b. An old song by Yehoram Gaon began playing in my head: "You shall not beat me so fast
c. I remembered what my amazing father had always taught me: "Dont let anyone feel sorry for you. You got a problem? look it in
".the eye and cope
…Easy to say when you are not standing in my shoes
But in my dad'd case, he used to stand in my shoes, Twelve years ago he got sick with cancer. When the doctor gave him the news, his first reaction was: "ok, got it. Now I need to recover". He underwent a far from simple treatment and defeated the cancer. Today, at age 91, he is alive and kicking, sharp as a razor, full of the joy of life, and most importantly, is my and my family's solid rock
In short, I decided that within the given limitations, life goes on as usual. That is also what I said to my husband – Shlomo, to my son Yuval (who naturally were a bit uptight) and to all my friends
In the last few months I felt I was riding a roller coaster: diagnosis… suegery… chemotherapy
It may be that bommon trouble holds no comfort, but sharing the experiences that have hit me like lightning on a sunny day, helps me to cope better, and I hope will help others as well
I promise to share any tips and recommendations that I encounter
!You are welcome to respond, share you own experiences, and especially share this blog. I am counting on you
May we all be well and healthy
Relly
