חינוך עם חיוך? את בטוחה? נשאלתי,ועוד בחופש הגדול?.
כמה פעמים אפשר ? כמה כבר אפשר לומר לומר לו\לה "לסדר את החדר" ,"לזרוק את הזבל"
"שרק תשים את הכוס בכיור",לפעמים אני ממש מרגישה שאני פשוט משרתת בבית!
זה מה שרוב ההורים אומרים?
וזה הולך ומתעצם בחופש הגדול…
מכל מיני סיבות :שעות שהיה מרובות בבית, שעות ערנות ושינה מוזרות, רעב, רעבה, רעבים כולם רעבים בחופש.
אז אם זה מה שקורה אצלכם בבית,וזה ממש אבל ממש לא מנחם שזה גם אצל אחרים, פשוט תנסו משהו אחר מקסימום יצליח לכם.
חמותי ציונה שביט זצ"ל הייתה אומרת אם לא עוזרים מהלב אז פשוט עדיף לא לעשות,משפט שמלווה אותי לכל החיים בהמון תחומים.
ולא הכוונה שלי היא בטח שלא לגדל דור של פרזיטים,פשוט נפעל אחרת,איך?
משינויים קטנים.
לדוגמה: נניח פעולה קטנה כמו זריקת זבל,אם הילד פועל באי חשק,עושה פרצוף, פשוט למלל :
"אני מעדיפה שתעשה את זה ברצון".
"אתה חלק מאוד חשוב מהבית".
"זה מאוד יעזור לכולנו שתיתן עזרה".
(פשוט תבחרו מהנ"ל למה אתם מתחברים או שתאמרו מה מתאים למשפחה שלכם).
ואז להוסיף:
"אבל אם הפעם לא מתאים לך אני אעשה זאת"
יש לומר את זה בטון נעים ,בהשלמה בקבלה עם חיוך.
נכון שבהתחלה זה לא אותנטי ולא פשוט,תתאמצו הורות זה לא פשוט.
בהמשך היום במצב רגיעה לדבר ולמלל ולהביע רגשות:
"אכזב אותי היום ש…" .
"אני רוצה לשתף אותך בהרגשתי היום ש…".
פעם פעמיים זה עובד.
חינוך עם חיוך כי הכל מתחיל בבית.