התקשורת האמריקנית דווחה אמש (ב') כי שחקנית הקולנוע האגדית דוריס דיי הלכה לעולמה בביתה שבמדינת קליפורניה ,והיא בת -97 במותה.
דיי נחשבת לאחת הכוכבות הגדולות של הוליווד בשנות ה-50 וה-60, ולאורך שנות פעילותה כיכבה בשלל להיטים, בהם "אהבני או עזבני", "משחקי הפיג'מה" ו-"האיש שידע יותר מדי", שבו גם ביצעה את שיר הנושא, "קה סרה, סרה".
השיר הפך לאחד השירים המזוהים אתה, ואף זכה באו סקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר.
ביוגרפיה
דיי נולדה בעיר סינסנטי, שבמדינת אוהיו, בתאריך ה-3 באפריל 1922 בשם דוריס מארי אן קפלהוף לזוג מהגרים גרמנים.
היא קרויה על שמה של השחקנית דוריס קניון.
בילדותה שאפה דיי להיות רקדנית בלט, ואף התאמנה לתפקיד בלרינה, אך חלום זה נגדע בעקבות תאונת-דרכים אשר גרמה לפציעתה.
במקום זאת החלה דיי לשיר בלהקה מקומית, ולפתח את כשרון הזמירה, בזכותו תהפוך למפורסמת.
החל מנערותה ועד שנות השבעים, היו חייה של דיי רצופים תהפוכות בחייה הפרטיים, לצד הצלחה רבה בקולנוע.
היא התחתנה לראשונה בגיל 16 עם נער אלן ג'ורדן אשר פגשה בעת מסע הופעות עם להקתה.
על אף שחלקה ילד עם בעלה זה, הזוג התגרש במהרה, והוא התאבד ביום הולדתה ה-17.
היא נישאה בשנית בשנת 1946, לנגן הסקסופון ג'ורג' וויליאם ווילדר. מעט לפני עלייתה בתחום הבידור.
מיותר לציין כי גם נישואין אלו היו רעועים והחזיקו, לטענת דיי בספרה האוטוביוגרפי שפרסמה, כשמונה חודשים.
דיי נישאה בשלישית ב-1951 למרטי מלצ'ר, שהיה לסוכנה ולמפיק רבים מסרטיה.
מלצ'ר אימץ את בנה מנישואיה הראשונים, ונישואים אלו נראו מאושרים ואכן החזיקו עד מותו בשנת 1968.
למעשה לא כך היו פני הדברים ובספרה האוטוביוגרפי חשפה דיי כי מלצ'ר נהג בפזרנות עם כספיה, השאירה עם חובות גדולים עם פטירתו והיה מתעלל בבנה.
דיי תבעה את שותפו לעסקים של בעלה לאחר שגילתה כי השניים בזבזו ונהגו בפזרנות ברווחיה שלה, ופוצתה ב-20 מיליון דולר בהכרעת בית המשפט.
דיי החלה להופיע בתכניות טלוויזיה, עליהן הוחתמה ללא ידיעתה בידי בעלה, וזכתה להצלחה מחודשת.
בפעם הרביעית היא התחתנה עם בארי קומדן – נישואים שהסתיימו אחרי 6 שנים.
בזמנו, קומדן התלונן שדיי העדיפה את חברתם של בעלי החיים על פניו.
אך גם מצב זה היה עתיד להשתנות במהרה, עם מותו של בעלה, אשר השאיר את דיי בחובות כבדים ואילצה, לבסוף, להכריז פשיטת-רגל.
הוצאת ספרה האוטוביוגרפי שכתבה דיי חשף בעיני רבים פן אותו לא ציפו לראות בדיי.
הוידוי של דיי על נישואיה בגיל 16, אשר הובילו להולדת בנה היחיד באותה השנה, עמדו בסתירה מושלמת לתדמית אשר רבים ייחסו לה.
חשוב לציין כי לאחר שפרשה מעולם הבידור התראיינה דיי בתכנית האירוח של ברברה וולטרס, שם הביעה דיי את סלידתה מתדמית זאת, וכן, היא טענה כי מעולם לא הבינה כיצד זה דבק בה.
קריירה מקצועית
את הקריירה שלה התחילה בתור זמרת, עד שב-1948 כיכבה בקומדיה המוזיקלית Romance on the High Seas.
האגדה מספרת שבתחילת דרכה פנתה דיי להופעות ברדיו, שם היא הופיעה בשירים וזכתה להצלחה רבה.
וכן, בעת הופעה מאולתרת במסיבת חברו של אמרגנה גילו אותה שני מפיקים אשר עבדו עבור אולפני האחים וורנר.
המפיקים הציעו ללהק את דיי לתפקיד הראשי בסרטם "Romance on the High Seas", אשר הפכה לכוכבת בן לילה
קריירת המשחק של דוריס דיי
דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ואף ביצעה את השיר אשר זכה בפרס האוסקר בקטגוריית שיר מקורי, בסרט המוזיקלי אודות קורותיה של קלימיטי ג'יין.
דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ושמה הייתה למוקד משיכה בכל מקום בהם סרטיה הציגו.
בשנת 1955 הופיעה בסרט "אהבני או עזבני" לצידו של ג'יימס קנגי.
הופעתה הזכורה ביותר הייתה כנראה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי".
דיי, אשר הופיעה בגרסתו השנייה של היצ'קוק לסרט, זכורה במיוחד בזכות השיר "קה סרה סרה" (מספרדית בדקדוק לקוי – "מה שיהיה יהיה"), אשר זכה אף הוא באוסקר.
אחד מסרטיה המפורסמים היה "משחקי הפיג'מה" בו שיחקה בתפקיד הראשי.
הופעותיה של דוריס דיי בקומדיות רומנטיות
לקראת שנות ה-60 שינתה דיי את רפרטואר התפקידים שלה והחלה להופיע בקומדיות רומנטיות , אשר זכו בהצלחה רבה גם כן.
סרטה המצליח ביותר בתקופה זו היה "דו-שיח בחדר המיטות" (1959), בו היא שיחקה לצד השחקן האגדי רוק הדסון (היא הייתה מועמדת לאוסקר על תפקיד זה) .
הקהל כה אהב את שיתוף הפעולה בין דיי להדסון עד אשר אלו חזרו לשתף פעולה בשני סרטים נוספים.
לקראת סוף העשור חלה דעיכה בקריירה של דיי, שתדמיתה כ"הנערה השכנה" התמימה נראה בעיני רבים כמיושן, אך זו נתעוררה מחדש בזכות מספר שירים שזכו להצלחה-מה.
דיי זכתה להצלחה גדולה כזמרת ובין להיטיה ניתן ל מנות את 'מה שיהיה יהיה' ,'חביבה של המורה', 'בחור הוא בחור', 'אהבה סודית' ועוד.
לקראת סוף שנות ה-60 הקריירה הקולנועית שלה החלה לדעוך והיא עברה למסך הקטן עם התכנית "המופע של דוריס דיי" שרצה במשך חמש שנים.
לאחר שהתכנית ירדה היא פרשה מעולם המשחק ועברה להיות פעילה אקטיביסטית למען בעלי החיים.
הוצאה הדרגתית של סרטיה בהוצאות מחודשות הגבירה את העניין בדיי, אשר הגיע לשיאו עם שידורה של תכנית אירוח בהגשתה.
בשידור הראשון של אותה תכנית התארח שותפה לסרטים רוק הדסון , אשר נראה חלוש וחולני, בשונה לגמרי מתדמיתו בתקופת הזוהר.
לאחר שהתגלה כי הדסון חלה במחלת האיידס התייצבה לצידו דיי עד למותו.
קריירה מוזיקלית של דוריס דיי
מלבד קריירת משחק מפוארת, דיי פיתחה גם קריירה מוזיקלית מרשימה והוציאה 29 אלבומים, האחרון היה בשנת 2011 והוא נקרא My Heart.
היא נהגה להקליט גרסאות לשירים מוכרים, בהם השיר Perhaps, Perhaps, Perhaps, שתורגם מספרדית, השיר Tea for Two ו-Dream A Little Dream Of Me.
דיי חזרה לתודעת הציבור בשנות ה-90 עם יציאת אלבום אוסף של להיטיה אשר הפך לפופולרי במיוחד.
התדמית של דוריס דיי
דיי זכתה לתדמית טהורה המשקפת בתולים בעיני קהלה, זאת בעקבות תפקידיה הקולנועיים הרבים אשר תאמו תיאור זה.
תדמית זו הייתה בעוכריה כאשר נחשבה למיושנת בעיני הציבור עת עולם הבידור נעשה פתוח יותר למיניות.
באותו הזמן כינו אותה מבקרי הקולנוע "הבתולה הזקנה ביותר בעולם".
לימים הפכה דיי ותדמיתה כצעירה בעלת טוהר מידות וערכים שמרניים למעין אייקון תרבותי.
שמה הוזכר בהקשר זה במספר יצירות תרבות אחרות, אולי הזכורה ביותר שבהן היא השיר "Look at Me, I'm Sandra Dee" שהושר בפי סטוקרד צ'אנינג" בסרט "גריז", בו לועגת דמותה של צ'נינג למנהגיה השמרניים של הדמות הראשית ומשווה אותה בלעג לדוריס דיי.
פרסים בהן זכתה דוריס דיי
1: דיי זכתה שלוש פעמים בפרס הנרייטה (1957,1959,1962).
2: היכל התהילה של נשות אוהיו (1981).
3: גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (1988).
4: היכל התהילה של גראמי (1998).
5: מדליית החירות הנשיאותית (2004).
6: היא זכתה פעמיים בפרס גראמי למפעל חיים (2007,2008)
7: היכל התהילה של גראמי(2011).