מבלי ששמנו לב הלכה לעולמה הסופרת עמליה כהנא כרמון, כלת פרס ישראל לספרות ופרס נשיא המדינה לספרות, והיא בת-93.
בצעד נדיר החליטה משפחתה שלא להודיע לאמצעי התקשורת על דבר-מותה.
ביוגרפיה
כהנא כרמון נולדה בקיבוץ עין חרוד בתאריך 1926\10\18 לשרה וחיים כהנא שהיו ממייסדי הקיבוץ וצאצאיו של הבעל שם-טוב.
בילדותה עקרה משפחתה מקיבוץ עין-חרוד אל העיר הגדולה תל-אביב.
היא בוגרת הגימנסיה העברית בתל אביב.
היא למדה ציור במכון אבני, והייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר.
היא שירתה בצבא במלחמת העצמאות כאלחוטית בחטיבת הנגב, והיא השתתפה בין השאר "במבצע יואב","מבצע חורב" ,ו"במבצע עובדה" במהלכו היא העבירה את המברק על כיבוש אילת.
כרמון למדה באוניברסיטה העברית בירושלים מקרא, לשון עברית וספרות עברית.
בסוף 1950 עקרה ללונדון, שם היא שימשה כמזכירה בפדרציה הציונית ובצירות ישראל במדינה.
בלונדון היא הכירה את מי שיהפוך לימים לבעלה, והשניים נשאו שם באוגוסט 1951 (שם גם נולד בתם) זמן קצר לאחר מכן עקרה המשפחה לשווייץ (שם נולד בנם) עד לשובם ארצה ב–1958 ..
קריירה מקצועית
סיפורה הראשון פורסם בשנת 1956 בעיתון התנועה, "על החומה", שבעריכת הסופר משה שמיר.
לאחר שחרורה מהצבא לימדה כרמון בכפר הנוער"בית שמן"
עם שובה ארצה בשנת 1958 עבדה כרמון כמורה פרטית לאנגלית, וכספרנית באוניברסיטת תל-אביב.
היא ניהלה סדנאות לכתיבה יצירתית במספר מוסדות אקדמיים כגון: אוניברסיטת תל-אביב, והאוניברסיטה הפתוחה.
בשנת 1964 סיימה כרמון תואר שני בספרות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 2006 זכתה כרמון לתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
מאפייני יצירתה של כהנא כרמון
החוקרים מציינים שאין היא משתייכת מבחינה ספרותית אף לא לאחד משני הזרמים הללו.
כתיבתה הייתה ייחודית ועצמאית וקשה למפות אותה בסוגה כלשהי.
כתיבתה נחשבת לעתים למסובכת, אך תמיד לעשירה, מורכבת, סוחפת ורבת דימויים. יצירותיה, בהן הסיפור הקצר "נעימה ששון כותבת שירים" והנובלה "לב הקיץ, לב האור" הפכו למושאי מחקר אקדמיים והשתלבו גם בתכניות הלימוד לבגרות בספרות. ספר נוסף של כהנא כרמון, אוסף מסות, ביקורות והרצאות שהעבירה, נמצא עדיין בעבודה.
כך,למשל, קובץ הסיפורים הראשון שלה, "בכפיפה אחת", התפרסם ב-1966 ואחריו רומנים וקבצי סיפורים נוספים, בהם "וירח בעמק איילון", "ליוויתי אותה בדרך לביתה" ו"כאן נגור".
מאחר וקדמו לה סופרות ומשוררות דגולות כגון: דבורה בארון, לאה גולדברג, רחל בלובשטיין סלע ,עולם הספרות לא קיבל אותה ולא העניק לה את הכבוד שהגיע לה.
רבים השוו אותה לסופרת הבריטית וירג'יניה וולף בשל הגישה הפמיניסטית שבלטה בכתיבתה.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת פרסמה כהנא-כרמון חמש מסות בתחום ספרות הנשים העברית, שבהן היא מוחה נגד קיפוחן של הנשים בעולם היצירה הספרותית.
הסופרת תלתה את האשם בהשתלטותו של המודל הגברי, שגרם לחוויה הנשית להיתפס כצדדית ושולית.
הידיעה על דבר מותה
כפי שדווח בתכנית הרדיו "סדר-יום" פרסם ביום ראשון האחרון (191\27) הסופר וחוקר הספרות אברהם בלבן פרסם היום שקיבל אי-מייל מקוראת אלמונית שסיפרה לו על דבר מותה של כהנא כרמון, ובשיחת טלפון עם בנה, חגי, אושרו הפרטים .
מתברר כי הסופרת כהנא כרמון נפטרה כתוצאה ממצוקה נשימתית מתמשכת, והיא הובאה למנוחות לפני עשרה ימים בבית העלמין "מנוחה נכונה" שבכפר סבא, בטקס משפחתי.