"תעצרי כבר", פקדה עליי חברתי, את מעייפת אותי, את כל הזמן בתנועה, איך את לא מותשת מכל הפעילות והמהומה?
התבוננתי בה וחיוך גדול התפשט על פניי, זו היא ברכה החזרתי לה את התשובה שלה היא הכי פחות ציפתה, זו מתנת החיים ואני
מנצלת אותה, כל דקה כל רגע כל שנייה, לא מוותרת על החוויה.
"אבל למה"? חזרה ושאלה חברתי? למה העשייה הפעילות הזו גורמים לך בדיוק הפוך ממה שנראה?
מה את מרגישה כשאת בפעילות מתוך שמחה והתלהבות? החזרתי אליה את השאלה, או ברור אני כמו כדור אנרגיה, מתנועעת מתוך התלהבות רבה, ונטענת מאותה אנרגיה פעם אחר פעם, ללא לאות והרפייה." אז מה הבעייה? שאלתי אותה שוב את השאלה, הנה התשובה מונחת לפנייך ברורה ובהירה, את סוד החיים הזה הבנתי כבר לפני כמה שנים, שהעשייה שלי היא סם החיים שלי, ובלעדיה אני קמלה ונעלמת, אל חוסר עניין ותרדמה.
אני אוהבת את תחושת החיות שאני חווה כשאני בעשייה, כשהתוצאה של אותה עשייה לא תמיד ברורה, וגם לא תמיד הכי חשובה, העשייה היא לא לשם מטרה נהירה, אלא הפוך על הפוך, זו היא צורתה, ברגע שאני מתחילה לעשות ליצור להביא משהו לעולם, מתגלית באופן מסתורי התוצאה, שלעיתים הופכת להיות טובה ועצומה יותר מזו שנחלמה. כן אני עסוקה תמיד, זוהי מהותי, מכירה את איכויותיה של הפעילות לטובת בריאותי הפנימית והחיצונית, ומצויה בה, והחלק הכי נפלא בכל החוויה, אני מוסיפה לעומתה, שאני ממש לא עייפה, להיפך עירנית תוססת ושופעת אנרגיה שיוצרת סביבי אדווה של חדווה.
בשנה הקרובה חשפתי בפניה את סודי "אני הולכת להיות אפילו עוד יותר עסוקה מתוך רצון לממש עוד ועוד מהחופש שבו בחרתי לחיות את מהותי."
זו השנה שלנו, חברותי האהובות בקהילת נשים מעל 50, שנה של מימוש הגשמה, עשייה וחיבור אל הפוטינציאל האינסופי המצוי בכל אחת ואחת מאיתנו המחכה להופיע בגלוי ולקבל במה. אנחנו יוצאות ביחד למסע חיים חדש מרתק ומסעיר של מימוש והגשמה בתוכינו ובחוצינו כאן במחצית השנייה של חיינו..
עכשיו בזמן החשוב בחיינו, אנחנו הופכות את זמנינו לחופשה עליה חלמנו ולה פיללנו, באמצעות עשייה יוצרת שמחה ותשוקה ביחד עם קהילה גדולה ושופעת אהבה.
מי מצטרפת?
