סבתא שלי תמיד אמרה שקשר בין בני זוג הוא מסתורין שאי אפשר להבין. וחבל אפילו לנסות.
הסרט "חוטים נסתרים" , בהחלט עומד מאחורי האמירה הזאת.
הוא מתאר אמן, חייט צמרת במקצועו ,שתופר שמלות פאר מדהימות לנשות המעמד העליון ונוהג להטמין במכפלת נסתרת של שמלות כלולות, ברכות, פתקים, שנועדו לשבור קללות, עין הרע, וכיוב' המבוססות על אמונות תפלות.
המנהג הזה מבוסס על אמונה תפלה שנשים שטרם נישאו ועזרו בתפירת שמלת כלולות- לא תינשאנה. זה מה שעלה בגורלה של אחותו שעזרה לו בנערותה לתפור את שמלת הכלולות של האמא שלהם (בנישואיה השניים).
דמות האם בשמלת כלולותיה מלווה אותו בחלומותיו, הוא מאד קשור אליה, מדבר אליה ועליה ובשלב מסויים משתף את אלמה (אהובתו) שקובץ מתלתליה תפור לבטנת הז'קט שלו ושמאז שהיה ילד הוא נהג להחביא דברים בבטנה שתפר לבגד. (מסתיר דברים בבטן?)
הסרט מציג מערכת יחסים תמוהה בין האח ואחות בוגרים שגרים באותו הבית שהוא גם המפעל לייצור השמלות.
האחות, המבוגרת ממנו, מנהלת לא רק את הבית אלא גם את אחיה הקפריזי והרגיש, שעד גיל מבוגר לא נישא, דואגת "להיפטר" מבנות זוג זמניות שהוא מאס בן , ונראה שהיא מכירה אותו לפני ולפנים על כל "חוטיו הנסתרים".
הוא צריך שקט מוחלט בארוחת הבקר (אפילו רעש של מריחת חמאה על צנים מוציא אותו מדעתו) וכולו נתון סביב מסירת השמלה ללקוחה או סביב היצירה הבאה שלו.
התופרות שעובדות אצלו -עובדות בחלוקים לבנים כאילו זו מלאכת קודש ותופרים את יריעות ההיכל..
עד ששיום אחד…
הוא נוסע לחופשה סכפר ופוגש בבית קפה מקומי מלצרית צעירה ויפה, אלמה, ששובה את ליבו.
הוא מזמין אותה אליו , מבקש ממנה להתפשט, ו…מתחיל להלביש אותה!
מהר מאד הוא מזמין אותה לעבור לגור איתו (בחדר נפרד) והיא הופכת להיות גם המודל האולטימטיבי לשמלות שלו, כוח עזר בצוות התופרות, המאהבת שלו ובהמשך גם רעייתו.
היא בחורה פשוטה שמרגישה כמו סינדרלה שהנסיך בחר בה ומתמסרת לו לחלוטין.
כשהיא מתאהבת בו היא מנסה לצוד את ליבו בדרכים המקובלות, אבל טיפוס כמוהו לא מתנהג בדרכים מקובלות ומה שקורה שם הוא מאבקי שליטה וכוח.
היא מזהה שכשהוא חולה או לא מרגיש טוב רק אז הוא מרפה מהשליטה ומרשה לעצמו להיות תלוי בה, נפתח אליה, ומתרכך. והיא מנצלת את המידע הזה לומדת להשיג את מבוקשה.
אני לא רוצה לגלות את הכל רק אומר שכמו בגד, שככל שהוא יפה הוא מכסה על משהו, כך גם מערכת היחסים ביניהם יש בה הרבה הסתרה, וכמו שעבודתו של האמן-החיייט נמדדת ביכולת להעמיד את הבגד המושלם בלי שיראו את התפרים והחוטים הנסתרים, כך גם מערכת היחסים המאד סבוכה ולא נורמטיבית ביניהם יש בה שכבות של חוטים נסתרים שלא נגלים עד הסוף לעין הצופה.
הסרט היה ארוך מידי לטעמי, הותיר אותי עם הרגשה של אנטיקליימקס, סוג של הבטחה שלא מומשה, למרות המשחק המשובח, ומצעד השמלות היפהפיות שהוצגו שם.