חבר עם הוראות הפעלה

חברים לא באים עם  חוברת הפעלה . תמיד לומדים. תמיד תהייה חבר, אפילו כמו שאתה עושה עכשיו כי זה מה שאתה יכול . אני לא כועסת, קשה ועצוב לי נורא. זה לא טוב לי עכשיו. –  חבר שמביא פלאפל כמו שאתה עושה עכשיו. חבר אחר – אבל חבר שאוהבים ממקום אחר ובדרך אחרת…
הכרתי אותו נדמה לי בדרך הכי פחות מקובלת –  חברים  לא באים עם חוברת הוראות או הפעלה או כאלה שמוצאים אותם במדור דרושים בעתון. חברות נולדת  או נוצרת בגלל מיליון סיבות והראשונה שבהן לפחות אצלי היא בזכות קיומה של ההתרגשות הזו והמקום שהיא תופסת אצלי. בזכות החברות שאנחנו מצליחים לפתח ניצני האהבה שבאוויר, הפרפרים שבבטן או כל דבר אחר שגורם לנו לרצות להיות ביחד בסטטוס כזה או אחר.
מעולם לא עשיתי (לא אני ולא ד. ) חשבון מי אוהב את מי ומי הוא פוטנציאל שייסתדר עם בני זוג  או חברות של בני זוג מהעבר שלי או שלו. זה לא מבחן שיפה לפרסומת "אתה יודע ממי אתה מעתיק אבל לא יודע ממי הוא העתיק וממי החבר של החבר של מי שאתה מעתיק וממי הוא העתיק וכו' (סביר להניח שאני מפקששת העתקה אחת באמצע…).
חברויות לא בונים ולא מקיימים על בסיס של מי יסתדר עם בן הזוג הקודם שהיה לי – לפחות בזוגיות שפוייה. אין חוקים כאלה, ואצל מי שיש – אני יכולה רק להשתתף בצערו /ה. אותם אלה שחושבים שאחד הקריטריונים לבחירת בן או בת זוג הוא איך הם יסתדרו עם ידיד קיים שיש לנו בארסנל – מסוג האנשים שמבחינתי "לסל וחסל".
איזו מחשבה מעוותת צריכה להיות לי שאני בוחרת בן זוג לדאוג שהוא יסתדר עם ידיד שלי מהווה או אקס שלי – כמעט מבחן עץ שורשים צריך לעשות כאן, רק במקום עץ שורשים משפחתי צריך לעשות עץ שורשים חברים ולא לשכוח לסמן מי היה מחובר למי וכמובן איך הסתדרו ביניהם.  בן הזוג של מי שקיטלג  ותהה אם ואיך יסתדר  – אולי יתכבד ויזכור שקודם כל  ולפני הכל הוא בן אדם (מפתיע – הא?) ורק אחר כך חבר.
אתה תקבל אותו כי הוא חבר שלי. עובדה. ד. – לא עשה מזה עניין אף פעם. הוא ידע שהעבר שלי יקר לי. זה לא עניין אף אחד ולא אמור לעניין אף אחד ( בחייים לא שמעתי את ד. שואל :איך יצאת לעזאזל עם אחד כזה ?). אלה שמגיבים לא יהיו ולא היו אף פעם מחוברים אליי. מי שחבר שלי הוא חבר מצויין בזכות קיומו.   מצטערת עד עמקי נשמתי לנתץ כמה מיתוסים למי שחושב ש – ד. ואני לא הפכנו לזוג אחרי בדיקת האקסים של כל אחד.
אנחנו לא בעניין "אמור לי מי (היו) חברייך ואומר לך מי אתה". לא קורה ולא יקרה מן הסתם. לא אצלי .עם חברים עושים הכל (בעצם כמעט…) , אין חלוקת עבודה.. אני יכולה למצוא את עצמי  מתייעצת איתו/ה בענייני לבוש (בחיי) וגם ברכילויות, יוצאים יחד לפאב או יושבים עם חברים ומקטרים, נוסעים יחד לטייל.
לא מבינים איך המינוס בבנק כל כך גדול כמו ד. ואני במצב נורמלי. אין חלוקת עבודה, יש איחוד כוחות ואהבה במסגרת אישית (לא פוליטי). כן, אני מתייעצת איתו כשנשבר לי הלב, אני מתייעצת איתו או רבה איתו בדיוק כמו עם כל אחד אחר. כשהוא מעצבן אותי אנחנו נריב כמו שאנחנו רבים בדרך כלל (כמו שאנחנו אוהבים אחר כך)  בלי לעשות חשבון מה זה החשבון האידיוטי הזה?
כשהיו ויש לנו משברים אנחנו מנסים לעבור אותם , לפעמים מישהו מתחנף לשני ככה בנחמדות כשזה מתאים לפעמים מצאנו את עצמנו  הולכים לחתונות של חברים מהעבר שלי או שלו כי אין חוקים שמוחקים את העבר. אחד הדברים שגורמים לי לאהוב את – ד.  מאד הוא העובדה שקיבל אותי כשידע שההוא אקס, ואני לא מוחקת אקסים (אלא אם זה צורך העניין)  וחלק מעסקת חבילה. לא מוותרים על חברים כשיש בן זוג. אני לפחות לא מוותרת. מ'זתומרת? הוא חבר אמיתי.
יש לי חברה מאד טובה שנמצאת במקום רחוק, במדינה בקצה השני של העולם -'  נשבר לי הלב ואני מתגעגעת כמו שמתגעגעים למישהו שאוהבים. כן, הוא מכיר את הסיטואציה ובטח שהוא לא היחיד כמו חברים אחרים שיש לי ומכירים את הסיטואציה ואת הכאב שאוהבים ומתגעגעים. אני לא עושה הפרדה בין חבר לחבר – מי שטוב לי ואני טובה לו – אנחנו יחד (בע"מ) בלי לעשות חשבון – מי היה ואיך היה האקס שלי ואם הוא יסתדר איתו…..הוא חבר שלי ולא בן זוג שלו.
לא מצליחה לייצר הבנה ולהחליט שאתה חבר שלי או את חברה שלי בגלל  שהסכמתי לוותר על הקשר עם ההוא / ההיא. . למדתי שאפשר כמו בשיר: " ואהבתי את שניהם – אלי…זה שלי הייה וזה שלי.." (שבוש מכוון במילות השיר). פעם היה שיר "אין מדינה לאהבה"  (נדמה לי) – זה כל כך נכון. אין לה חוקים והוראות הפעלה.