ועכשיו סוף השבוע עבר… כל שצריך לחכות לבא אחריו… אבל, עד אז יש עבודה לעשות, כדי שיהיה כסף במה לשלם… לצרוך….לעשות שיהיו עשירים חדשים…וכמה שיותר….זה טוב יותר….אבל לא לכולם…. ועכשיו שוב מגיע יום… בו בבוקר ובערב, פקקי תנועה עד אין קץ… ובין לבין לחיצה על דוושת ההאצה, או על הבלם…מתגלה עובדה, חדשה ישנה… שמידי יום חדש, מקבלת חיזוק…האדם והסבלנות, מדהים עד כמה כבר מזמן הקשר הזה, פשוט כבר לא קיים… אבל בין לבין יש חדשות, משדרות אין קץ של שטויות… ומיידע חשוב… כדי שנוכל לדעת…איפה הפקק פקוק יותר… אבל הן חוזרות על עצמן…בכל רבע שעה עגולה…כדי שלא נשכח, את ששידרו, אפילו ורק לפני דקה קטנה, ולפעמים ישנה הרגשה… כל שמשדרים היום… אפשר להקליט ולשדר, גם ואפילו…בעוד אלף שנה… למרות שבעצם רק לגבי הפקקים… הרי בעוד אלף שנה, יהיו אלו פקקים…הרבה יותר גדולים… אבל מה אכפת לנו… מה יהיה בעוד אלף שנים, עוד מעט עוד סוף שבוע, בו נהייה שוב יחדיו ונוכל לאהוב… לשכב, לנו סתם במיטה, להתחבק ולהתכרבל…וזה את זו עד אין סוף נאהב… נשכח את טרדות ימי השבוע… והעיקר, נוכל לבזבז את הכסף הרב…שהרווחנו אמנם תוך כדי לחץ רב… אבל הרי לשם כך…היינו שעות כל יום, בתוך פקק… שתמיד הוא פקק בלתי נגמר… הרי לא סתם הטרוף הזה, אחרי עוד ועוד כסף…לא נגמר…. הוא רק מתגבר… כמעיין לא אכזב… אבל עכשיו, סוף השבוע נגמר… עכשיו, זה ניראה שסוף השבוע הבא, עדיין רחוק מאיתנו… אבל תמיד אם נסתכל לאחור…הזמן הרי רץ מהר כל כך… אז דייי עם הטרוף הזה, אני למשחק הזה לא שותף… אז שיהיו פחות כמה גרושים, שילכו לכיסו של איזה מנכ"ל מפוטם, כן שיהיו כמה פחות גרושים…אצלי בכיס…לסוף השבוע… הבא…. אצלי סוף השבוע הזה…. לא נגמר… אז אולי אפשר להזמין אותך, עכשיו להשאר איתי במיטה?… שכולם ירוצו, או יתקעו בפקק, אני מודיע לך… אני בבית נשאר…
ועכשיו סוף השבוע עבר, שכולם ירוצו, או יתקעו בפקק, אני מודיע לך אני, בבית נשאר….
