ונציה שלי – ההיית או חלמתי חלום?

אני כבר כשבועיים מנסה לכתוב על החוויה שלי בקרנבל המסכות בונציה

היה מדהים, היה נהדר, אך משום מה, כששואלים אותי מה אהבתי בונציה אני מתקשה לנסח את זה.

איך אפשר להסביר אהבה ממבט ראשון?

משהו שהתחבר לכול מה שנשי בתוכי והרגיש כמו רכות?

ונציה פשוט יפה

אין דרך יותר פשוטה להגיש את זה.

כן יש גאות, שמציפה לשעתיים שלוש ביום את הרחובות בחורף,

כן, יש לפעמים גשמים מעצבנים,

כן, המחירים של האוכל – מזעזעים,

כן – אחרי חמישה ימים בעיר שאפשרי רק ללכת בה – הרגליים שלי כאבו נורא.

אבל אני סולחת לה

מותר לה

היא פשוט כול כך יפה ומתוקה.

הרחובות הקטנים

המים המרגיעים מסביב

האנשים החייכנים והקשקשנים

הארמונות מלפני מאות שנים

האי ליד שכול הבתים שלו בצבעים שונים

הקינוחים המתוקים הקורצים לך מכול קונדטוריה בכול רחוב

ריחות הפיצה.

יש לה קלאסה לגברת הזאת שנובעת מהמהות שלה

מהאמת שמאחורי האנשים שרובם פשוט דייגים וסוחרים שרוצים להתפרנס

אנשים שפשוט יודעים לחייך, לצחוק, להנות. שאוהבים לעזור.

ממנקי הרחובות בלילה שרצים ביחד עם מטאטאים מקש ומנקים את הרחובות, דרך מוכרת הצמר שמתעקשת להסביר לך באיזה מסרגות להשתמש בצמר שקנית ואיך ולמה זה כיף וטוב לסרוג,

זה נראה שהכול פתוח

הכול מזמין.

והקרנבל – או הקרנבל שגורם לכול מי שחשקה נפשו להיות סלבריטי ליום אחד להיות בדיוק זה, פשוט על ידי לבישת תחפושת מיוחדת.

הנשפים – לבוא בלבוש אצילה מלפני מאות שנים,

לחגוג עם עוד כמאה אנשים

בארמון בעל 3 קומות

כשמשרתים מגישים לך שמפניה ומתאבנים

ודמויות משחקות לפניך להנאתך.

במשתה לאחר מכן שהוכן על ידי שף מדהים של 5 מנות,

בזמן שזמרת אופרה מהממת שרה לך ברקע ורקדניות ובולעי אש מסביב.

אולי לנסות להסביר יום אחר?

את האופרה

שרק באמצע שמתי לב שלמעלה יש כתוביות באנגלית..

כי זה עשוי כול כך טוב, שאת מבינה הכול גם בלי.

איך היה הטיול בונציה?

הוא היה כול מה שחלמתי ועוד

הוא היה אגדה שמומשה על ידי עיר שנותנת לך להרגיש יופי

שממיסה את הציניות

שלא צריך בה אף אחד כדי לא להיות לבד.

כי היא שם

וזה מספיק.

היא ונציה.

ואם מילים לא עושות את זה – הנה כמה תמונות