בקרב חברי ומכרי אני נחשבת לטיפוס מתאהב.
זה נכון, על כך, אין עוררין.
הצורך לאהוב ולהיות נאהבת מנהל את חיי מאז ומתמיד, הדמויות והמקרים שמזמנים את האהבות משתנים, הזמן משנה את אופי האהבה, אבל היא תמיד הייתה ותהייה חלק משמעותי מחיי.
ברור שאין אהבה כאהבת נעורים. מגיחה משום מקום תופסת עוצמות שרק בגיל הזה אפשר לזנק לגבהים שלה, ולרוב צונחת בלי מצנח אל מותה.
הזיכרון יישאר כואב לנצח, והשאלה איך זה קרה לי, תשאל גם אחרי עשרות שנים.
בהיזכרי בוולדו, אהבתי הגדולה בגיל שבע עשרה, גם אני, למרות גילי המופלג, שואלת את השאלה הזאת.
וולדו היה בן דוד של חברתי. הוא הגיע לארץ לחופשה של חודשיים וחברתי שרצתה להתפנות לבילוי עם החבר שלה, הכירה בנינו וביקשה ממני לתפוס פיקוד על האורח. לא היה קשה להסכים. הוא היה מבוגר ממני בשש שנים, סטודנט לרפואת שיניים, בחור יפה תואר, נעים הליכות ודיבר הונגרית, כך שגם התקשורת הייתה קלה.
וולדו הגיח לתוך חיי בתקופה שלא היה לי חבר וחשבתי שהקשר איתו יהיה בגדר טובה לחברה. חשבתי וטעיתי בגדול.
הייתי ילדה טובה תמימה מבית טוב עם חינוך פוריטני. היו לי חברים, כולם ילדים טובים תמימים מבתים טובים כמוני ואילו וולדו היה הגבר הצעיר שכמוהו טרם פגשתי. נאה בוגר וחכם ועד מהרה מאוהב בי עד מעל לראש. קרקע פורייה לאהבה מטורפת שפרחה באפס זמן למימדים של האהבה האחת והיחידה שאותה אי אפשר לשכוח.
בתקופה הקצרה שהייני יחד העולם שינה את צבעו לוורוד, הפרחים פרחו בכול מקום, מוסיקה רומנטית של שנות השישים התנגנה לי בראש, וריח האהבה בישם את באוויר.
בתום חודשיים של שכרון חושים, בילויים בים, מסיבות וטיולים וולדו חזר ליוגוסלביה לספסל הלימודים והקשר הבלתי אפשרי הזה הגיע לקיצו.
עזיבתו את הארץ קטעה את התפרצות הרגשות הבלתי נשלטת הקרויה התאהבות.
התרסקתי, התאוששתי, התאהבתי שוב, אך לא הפסקתי לתהות מה היה אילו.
לא הפסקתי לחשוב על מה זאת אהבה, מה עושה לי טוב כשאהבה עוטפת אותי והבנתי שהאהבה האמיתית היא קרקע המאפשרת לי להצמיח את האני האמיתי שלי, לקטוף את הפרחים ולאכול את הפירות של הצמיחה הזאת.
האהבה של וולדו הייתה כזאת. אהב וקיבל אותי כפי שהייתי. הציע לי את עצמו ואת עולמו, נתן לי את אהבתו ואת כל כולו.
פינק אותי כאילו הייתי ילדה, אהב אותי כאישה ושמר על כבודי כאילו הייתי בתו.
למרות כל הצער והכאב שאהבה זו גרמה לי, אני מאושרת שזכיתי לחוות אותה, הרי זו זכות גדולה שאינה נופלת בחלקה של כל אחת.
אני התברכתי בה. נשארו לי הזיכרונות והשאלה הבלתי נמנעת, מה היה אילו…….????????
