"עצמי קטן" – חבל שאז לא היה מי שיספר שהכל בסדר
טל ישבה על השטיח ושיחקה בקוביות בן הצטרף עליה וביחד הם החליטו לבנות בית גדול עם מקום לכולם. אני אוהבת להסתכל על הקטנטנים האלה בזמן משחק, הם אומנם רק בני שלוש אבל העולם שלהם כבר מתגבש להם בראש, ולהציץ להם למשחק היא דרך נהדרת לגלות עולם זה.
״זה בית גדול כולם יגורו בו״ אמרה טל והוסיפה עוד שלוש קוביות אדומות. ״גם ריקי !!״ בן אמר בהחלטיות ממש לא אופיינית ״אני… אוהב אותה אני מתגעגע״. ״היא באה לבקר אותי פעם״ טל הסתכלה על בן ואז עלי״ עם אמא שלה?״ החלטתי לבדוק משהו. ״רק עם אמא שלה?״ טל הסתכלה אלי מופתעת ״מה פתאום, גם האמא השנייה שלה הייתה״ וחזרה למשחק ״זה יהיה החדר שלה״ הפרובוקציה הקטנה שלי לא עבדה, היא לא עבדה כי מבחינתם זו לא היתה פרובוקציה אלא סתם עוד פרט על העולם.
אני אוהבת להיות מחנכת, ויותר מזה אני אוהבת להיות מחנכת קטנטנים, יש משהו קסום, כן,כן נדוש אני יודעת, אבל באמת יש משהו מדהים כאשר נפתח הסכר והמילים והמחשבות מתחילות להגיח החוצה. ומדהים אותי בכל פעם מחדש. בייחוד העבודה כי הם מקבלים את העולם כפשוטו, שום דבר לא נראה להם מוזר, לא נכון חריג כל עוד המבוגרים לא רואים אותו ככזה. העולם נראה להם הגיוני וטבעי עד שאנחנו באים ומקלקלים.
וסמוטריץ' אתה בחלט קלקלת, קודם כל קלקלת לי את סוף השבוע. רציתי לנצל את סוף השבוע האחרון לפני שאני חוזרת לעבוד לבילוי חסר מעש קליל. וגם קלקלת לי כי רציתי לכתוב פוסט חיובי לקראת תחילת שנת הלימודים על מערכת חינוך שמשתנה לטובה, על חינוך לפתיחות על חינוך להבנה להורדת מחיצות והריסת דעות קדומות. רציתי לכתוב על הפרויקט הנהדר של ארגון חוש"ן להדרכות לגננות ומורות בבתי ספר היסודיים, כי אין גיל צעיר מידי ללמד על קבלה. ובעיקר קלקלת לילדים ולכולנו את האפשרות לחינוך אחר.
ממה אתה כל כך פוחד? מה אתה חושב שמתנדבי (כן כל המרצים של חוש"ן הם מתנדבים) ילמדו את המורות והגננות? שגם להטב"קים הם בני אדם? שבעולם שלנו קיימים אנשים שונים, ואין גרסה אחת למציאות? או שסתם רצית להפיץ עוד מעט שנאה, ולזכות בעוד קצת חשיפה. או אולי חשבת שככה תזכה לנקודות בציבור שלך, או אותם חלקים בו אשר לא מוכנים לראות לקבל שום דבר או אדם השונה מכם המנפץ את אשליית האחידות שלכם (בדיוק כמו ביטול הרצאה של המרצה הלסבית בוויצו- אבל זה נושא לפוסט אחר). לא יודעת ולמען האמת גם לא אכפת לי. כי את העגלה הזאת כבר אי אפשר לעזור, ואנחנו לא נתחבא ולא נתנצל ולא נקבל את המחיקה שלנו. ואנחנו נספר לכל ילד וילדה, שהם וההורים שלהם נפלאים ולא משנה מי הם, או מהם, או איך הם נראים מתנהגים אוהבים
אני בטוחה שיש מי שירים גבה "חינוך בנושאי להטב"ק בגיל הגן? בשביל מה?" "למה בכלל לדבר עם ילדים בבית ספר היסודי על נושאים כאלו? אז הנה כמה נקודות.
– בשלב זה מתנדבי הארגון, מדריכים את הצוות ולא את הילדים, ויש לכך חשיבות גדולה כאשר יש יותר ויותר משפחות גאות. וכאשר לשמחתי אנשים מספיקים להתחבא באחרון. עשירית מהאוכלוסייה היא חלק מהקהילה הגאה, זה אך הגיוני שכל ילד או ילדה יכירו בצורה קרובה יותר או פחות מישהו מהקהילה
– ילדים מקבלים מהסביבה את הקודים להתנהגות כלפי אחרים, מגיל צעיר ביותר לצערנו גם תויות שליליות. הן מוטבעות מושרשות והופכות לטבע שני נערות ובבגרות. דיון פתוח עליהן ובעיקר מודעות של הצוות. יכולה למוסס אותן כבר בגיל הצעיר.
– לכולנו סטיגמות אפילו אני תפסתי את עצמי מסתכלת בילדון שמקשט עצמו במיליון תכשיטים, זורקת קריצה לגננת השנייה. הספיקה לי פעם אחת כי הילדון הלך לשירותים וזרק הכל בתאנה "לא מתאים לי" ומעולם לא הרשה לעצמו להינות ככה שוב. שיחה עם הצוות תשנה עמדות.
– נטייה מינית היא דבר מולד, וכפי שילדים כהיי עור בעלי אמונות שונות, או בעלי מוגבלויות זקוקים למודלי חיקוי הדומים להם גם ילדי הקהילה זקוקים לדעת מגיל צעיר, שקיימים אנשים כאלה, שזה בסדר, ושהם לא לבד. מדוע צריך לעבוד את התהליך הנורא של שנאה עצמית, בדידות וקשיים בדרך לקבלה ובגרות. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדברים על קהילת הטרנסג'נדרים אשר מרגישים ומודעים לשונות שלהן מגיל צעיר ביותר (כפי שכתבתי לאחר שיחות עם אימהות לילדות טרנסג'נגריות).
אז אני מקווה שהפרוייקט הנהדר של חוש"ן יצא על הפועל ואם השנים יתרחב ויגדל כי למעשה מדובר בחינוך לקבלת האחר והרי "האחר הוא אני", לא?
אתם כמובן מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי פה בסלונה (רק צריך ללחוץ על הכפתור הורוד "עקוב אחרי" בראש העמוד) או בערוץ היוטיוב שלי
שנת לימודים פורייה ומועילה לכולם