אחת השאלות שהמדע מתמודד עמם הוא כיצד משפיע הטבע על מין היילוד?
שיגעון המדע
ברפואה העממית נהוגים שורה ארוכה של טקסים, מאכלים ומנהגים שאמורים להבטיח הולדת צאצא מהמין הנכסף.
ידוע שאכילת אתרוגים, בוודאי אלו שזכו לברכה בסוכות, מהווים סימן לבנים.
כך, למשל, יולדת אשר תשתה מיד לאחר לידתה מעט יין ובו קמצוץ אבקה משלייה של עגל שיובשה בשמש ונכתשה עד דק, תלד מכאן ואילך רק בנים.
ידוע עוד שבשעת התשמיש, במידה והאישה מזריעה קודם, תלד בן ואם בן-זוגה הקדים אותה תיוולד להם בת.
אך אם מיד לאחר התשמיש תשכב האישה על צדה הימני, ייוולד בן ואם תבחר לנוח על צדה השמאלי תצטרף, במזל טוב, למשפחתם בת.
הוויכוח שבין קבוצות האנשים השונות
יש אנשים הטוענים כי מדובר בביולוגיה תורשתית ,ואין שום קשר לאמנות טפלות.
כלומר, מין הילוד נוצר מצירוף מרתק.
בבני האדם מין היילוד נקבע על פי מבנה כרומוזומלי אותו נושא הזירעון שמפרה את הביצית. צירוף של שני כרומוזומי x פירושו בת ושילוב ביןx ל-y יוצר בן זכר.
בעולם החי, מינו של העובר עשוי להיקבע על ידי גורמים סביבתיים בלבד.
בצבים ובתנינים, למשל, נקבע מין הצאצא על פי הטמפרטורה בה שהו הביצים לאורך תקופת הבשלת הצאצאים.
בצבים, טמפרטורה נמוכה מ-27 מעלות תגרום לבקיעת זכרים. בטמפרטורה גבוהה יותר תיווצרנה נקבות. אצל התנינים המצב הפוך.
קבוצה אחרת מאמינה בקיומם של הטקסים הפגניים ,והאמנות הטפלות .
רבים ניסו להבין את דרכיה הכמוסות של הברירה הטבעית.
מיסטיקנים, אנשי דת, רופאים ומדענים, איש איש ושיטתו, איש איש וכליו – ניסו לפענח את הנשגב מאתנו.
נשאלת השאלה: מה משפיע על מין היילוד?
איך ניתן לדעת מתי מין היילוד הוא בן ומתי הוא בת
ניתן לראות כי ברוב המקרים הסביבה היא הגורם המשפיע להולדת ילדים.
כך, למשל, בשנת 1973 הציעו רוברט טריווארד, ביולוג אבולוציוני, ודן וילארד מהמחלקה למתמטיקה שניהם מאוניברסיטת הרוורד שבארה"ב, השערה המוכרת כ"הנחתם של טריווארד ווילארד" trivers-willard (tw).
ההנחה טוענת שיונקים מסוגלים להתאים את יחס לידת המינים בהתאם ליכולת ההשקעה ההורית בתקופה מסוימת – התאמה שמתרחשת בגופם ומתנהלת על פי חוקי האבולוציה.
בבסיס ההשערה מניחים השניים שבנים זקוקים ל"השקעה הורית" גבוהה יותר מבנות.
זאת משום שאחוז התחלואה והתמותה בעוברים ויילודים בנים גבוהה משל הבנות.
בתנאי הישרדות קשים או עוינים, בעיקר רעב של האם, סיכויי ההישרדות של הבנים נמוכים יותר ואחוזי הליקויים בהם גבוהים יותר – אלה מצמצמים את מספרם באוכלוסייה.
לכן, בתקופות בהן הישרדות האם והקבוצה איננה ודאית תיוולדנה יותר בנות ובתקופות של שגשוג ורווחה, ייוולדו יותר בנים.
זו תאוריה שנסמכה על התנהגותם של יונקים וציפורים :אלו מינים הידועים בהשקעה ההורית הגבוהה בצאצאיהם.
נשאלת השאלה: ואיך אצל בני-אדם.
השפעת הסביבה על בני-האדם
אצל בני אדם התמונה מורכבת יותר.
כך, למשל, ניתן לראות כי תקופת "הרעב הגדול" בסין היא דוגמה קלסית להנחתם של טריו וארד ווי לארד. בין השנים 1958 -1961 השתרר בסין העצומה רעב קשה.
שכן, במשך שלוש שנים מתו ברעב בין 15 ל-45 מיליון אנשים.
במחקר שנערך אחר כך זיהו החוקרים ירידה תלולה במספר היילודים-בנים בשנות ה"רעב הגדול", בין אפריל 1960, כשנה מתחילת הרעב ועד אוקטובר 1963, כשנתיים לאחר סיומו.
הרעב הקשה צמצם באופן דרסטי את מספר הלידות בכלל ומתוך אלה שנולדו, היה רוב מובהק לילודות-בנות.
בשנת 1965, כארבע שנים לאחר סיום הרעב, זיהו החוקרים התאוששות חדה במספר היילודים, מגמה שהתייצבה בשנים שבאו לאחר מכן.
הבנים חזרו להיות בעלי עדיפות קטנה על פני הילודות.
זאת מכיון שבטבע, במצב רגיל, נולדים יותר בנים.
גם ביפן נולדו יותר בנות בחודשים שאחרי רעידת האדמה החזקה שפקדה את האיים בצהרי ה-11 במרץ 2011.
בנוסף, נמצא שבאזורים הקרובים ביותר למוקד הרעש נולדו יותר בנות, אך בפרובינציות המרוחקות לא נרשמה הטיה בין המינים בלידות.
מסתבר שגם בארה"ב, אחרי התרסקות שוק המניות האמריקאי ב-2008 נולדו פחות בנים.
ההסבר לתופעה
מדובר בתופעה מוכרת לחוקרים, אך הסיבה לוטה בערפל.
נכון להיום, לא ברור אם במצבי לחץ סביבתיים העוברים הזכריים, יותר מהעובריות-הנקבות, מפסיקים להתפתח במהלך הריון ונוצרת הפלה טבעית או שמראש נוצרים במצבים אלו פחות בנים.
החוקר ראלף קטלנו מאוניברסיטת ברקלי שבלוס אנג'לס משער שמספר תהליכים פועלים במקביל. הוא מתייחס להורמון הנקרא גונדוטרופין כוריוני אנושי (hcg).
תפקידו של הורמון זה הוא לעזור לעובר להיקשר אל דופן הרחם, אך עיקר תפקידו לדכא את מערכת החיסון האימהית מלתקוף את העובר.
קטלנו טוען כי עוברים בנים חלשים מייצרים פחות מההורמון המסוים הזה ולכן מועדים להתקפה ממערכת החיסון האימהית ונקשרים פחות טוב לדופן הרחם.
הסבר נוסף לתופעה זו
חוקר נוסף, העונה לשם ויליאם ג'יימס מאוניברסיטת קולג' בלונדון, מעביר את הזרקור לאב.
כלומר, הוא סבור שרמת הטסטוסטרון של האב משחקת כאן תפקיד.
בתקופות של לחץ ועקה גבוהים, גברים מייצרים פחות טסטוסטרון, מצב אשר יכול להפחית את מספר ואיכות הזירעונים הנושאים כרומוזום y.
לכן, להנחתו, נוצרים מראש פחות בנים.
האבולוציה תומכת בהמשכיות המין. אפשר שבמצבי סביבה קשים, כשנוצר איום על הרצף, נקבות הן הימור אבולוציוני בטוח.
מחד, הן סתגלניות וזקוקות לפחות השקעה הורית ומאידך, הן גם אלו שיפרו את הדורות הבאים.
מספיק זכר פורה אחד בעדר של מספר נקבות להבטחת הולדתם של הדורות הבאים.
זאת ועוד, עוברים בנים רגישים, כך נראה, יותר מעובריות בנות, לתת תזונה תוך-רחמית, בין היתר משום שקצב הגדילה שלהם מהיר יותר ובהתאם, תלותם בהזנה אימהית מספקת.
כך, למשל, אישה הרה שברחמה בן, זקוקה לתצרוכת של קלוריות גבוהה יותר ב-10% מאישה שברחמה בת.
בחלק הבא נראה מהו המצב בישראל.
המצב בישראל
במדינת- ישראל, כמו ברוב מדינות העולם, קיים רוב קל ליילודים בנים בלידה.
פירושו של דבר שאנחנו חיים במדינה בה התנאים נוחים לאבולוציה" אפשר.
וגם, בתקופות של מלחמות, טוענים החוקרים, תהיה עדיפות קלה ללידת בנים.
אולי מפני שאבולוציונית תפקידם להילחם ורוחות המלחמה המנשבות בארצנו אחת למספר שנים מעודדת את יצירת הכרומוזום הזכרי.
כך, למשל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימת קפיצה במספר הלידות ובמספר היילודים-בנים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים וגם בשנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים.
וכן, בין השנים: 2008 – 2010 ישנן "מדרגות גדילה" משמעותיות הן במספר הלידות ככלל והן במספר הילודים-בנים באוכלוסייה היהודית בארץ.
חשוב לציין כי בשנים אלו ציינו שנתיים למלחמת לבנון השנייה ויצאנו שוב למבצע "עופרת יצוקה".
אכן קיימים מספר סיבות בהן משפיע הטבע על מין היילוד ,איך ההערכה היא שבתקופות יציבות הסיכוי להוליד בנים הנו גדול יותר משמעותית,מאשר בתקופות לא-יציבות שבהן הסיכוי להוליד בנות הנו הגדול ביותר.