ענת וקסמן עם ה"ביבי גורם להם לצאת מהחורים", פרופסור חצרוני שטען שהצבעה לליכוד נובעת מפיגור שכלי, יאיר גרבוז עם מנשקי הקמעות ועכשיו הגאון התורן עודד קוטלר עם נאום הבהמות שלו, כל אלה מצטיירים כמי שעובדים לפרנסתם בקמפיין נגד השמאל. ההתנהלות של הדוברים הללו לא אינטילגנטית בלשון המעטה וגורמת נזק עצום לציבור שלם שחפץ בחופש להבעת דעה, חיי תרבות, סובלנות וכיבוד הזולת.
מה חשבו לעצמם וקסמן, קוטלר, חצרוני וגרבוז שישיגו בדיבורים המתלהמים והמתנשאים האלה? אולי הם אינם חושבים כלל, אלא יורים מהמותן. אחר כך הם הרי מתחרטים, בוכים, מתנצלים, אומרים שדבריהם הוצאו מהקשרם או יורדים מהארץ. בינתיים השיירה עוברת. הפוליטיקאים מהשמאל – במקום להתייחס למהות, לגורמים האמיתיים לקיטוב הגדל בעם ולהסתה מבית היוצר של ראש הממשלה ולהשתקת האומנים ולסירוס ההבעה האומנותית שעושה בימים אלה שרת התרבות ובגדול לסכנה הגוברת לדמוקרטיה הישראלית – מעדיפים להתייחס לאמירות המטומטמות של הדוברים הלא חכמים הללו. ואז, הפוליטיקאים של השמאל מתנצלים, מגנים, מתחנפים, ומבטאים אשמה עמוקה בשם מחנה השמאל. הם, הפוליטיקאים מהשמאל, משתפים פעולה באופן מלא עם מחול השדים שמתחולל פה.
הטיפשים האלה, שהתבטאו בשם האומנים והמשכילים, לא מייצגים את המחנה הזה, אלא את השוליים הלא סימפאטיים שלו. הם הופכים לחלק מהספינים, השנאה וההלתהמות של נתניהו וההדרה שהוא מכוון לה של השמאל. קוטלר, וקסמן, גרבוז וחצרוני הפכו לחלק מהגלגלים הכבדים שעוסקים ברמיסת הדמוקרטיה. סוג של משת"פים לערעור המרקם העדין פה במדינה בין אזרחיה. הם לא מבינים איך פועלת התקשורת , מה זה מאבק ואיך לדעת לנהל אותו. נכון, יש עדיין אליטיסטים בישראל שחושבים שהשמש זורחת להם מהאחוריים, אבל הם מיעוט מבוטל שששונאי השמאל נתלים בו.
אני מציעה ליושבים בכנסת ובממשלה להתעלם מהקישקושים של השוליים הצווחנים בשני הצדדים ולהרגיע את השטח. לעסוק במהות ולהאבק למען חופש הביטוי, חופש היצירה, תקשורת חופשית, כבוד לזולת, היכולת להאזין לדעות שונות, פלורליזם, הומניות. כך עושה ראובן ריבלין נשיא המדינה שפונה לכולם להוריד את הלהבות ולהפחית את הקיטוב, העימות, וחוסר הסובלנות.
