הרגע שבו הבנתי שאני מלכה

לפני שנתיים בערך עוד עישנתי קופסא ליום. אך, כבחורה שמטפחת את עצמה ומאמינה בערך שמירת הגוף כערך עליון, אתן מתארות לעצמכן שנוצר בתוכי קונפליקט אישי. שנאתי את עצמי על העישון, על הריח, על הקושי בנשימה בבוקר, אבל עדיין לא הפסקתי. למה? כי היו לי תירוצים, בדיוק נפרדתי מחבר, אני לחוצה, אני מבואסת, זה רק עכשיו ועוד… חלקם בטח מוכרים לכן 😉
בדיוק מסביבי התחיל טרנד חדש, מירוצים של 10 קילומטרים ואז החלטתי, שאם אחרים יכולים, גם אני יכולה. בעברי הרחוק (בימי התיכון העליזים) הייתי רצה וכיום אפשר לומר שאני די בכושר. וכך, בעזרתו של בחור חדש שהכרתי (שכיום אנחנו ביחד ) התחלתי להתאמן לקראת ונרשמתי למירוץ הראשון שלי. הריצה למרחקים לא היתה קלה, משעמם לי, חם לי, אני כל שניה חושבת למה אני עושה את זה לעצמי, אבל בסופו של דבר לא התייאשתי.
הגיע יום המירוץ, ואני חייבת להודות שעד אותו היום אף פעם לא רצתי 10 ק"מ, רצתי מקסימום 7.5 קילומטר ברצף. החלטתי שאני הולכת להוכיח לעצמי, שאין דבר שהוא לא אפשרי. כך היה, רצתי ללא הפסקה, ואף סיימתי עם תוצאה יפה. בסוף המירוץ חיכה לי החיבוק המיוזע והחיוך הגאה של בן זוגי. באותו הרגע פשוט ידעתי שעשיתי זאת, והרגשתי בעננים. וכמובן, למי שמסוקרנת, כן כן עוד בתחילת הדרך הפסקתי לעשן, אמנם מידי פעם יש נפילה קטנה ואני "גונבת" סיגריה, אבל בהחלט כבר לא מעשנת.

כך קרה, שהגעתי גם למיונים של "מלכת המדבר 2015".

למה הלכתי? כי ידעתי שאני אוכל לעבור הכל, גם אם קשה, אז מתמודדים. וכמו שהצלחתי לסיים מירוץ של 10 קילומטרים ולהפסיק לעשן, אני אצליח לסיים מסע של 'מלכת המדבר' ובכך להגשים חלום נוסף.

המסע של מלכת המדבר מיועד לכל אחת המאמינה בעצמה ויודעת שהיא יכולה ורוצה להתמודד עם אתגרים פיזיים ומנטאליים, ועם חציית גבולות גיאוגרפיים ואישיים.
כחובבת טיולים והרפתקאות, החלטתי להתנסות באחת החוויות של החיים 
מסע מלכת המדבר הוקם על ידי "החברה הגיאוגרפית" בשנת 1999 והינו מסע השטח התחרותי הנשי הרא
שון, כשבשנת 1999 התחיל עם מסע מישראל לירדן בסימן נשים ושלום, ומאז שנת 99 יצאה "מלכת המדבר" ל-17 מסלולים. יום מיונים הינו "מיני מסע" של יום אחד, וזה מבחינתי כבר חוויה , וכמובן, כמו כולן רציתי לעבור אותו בהצלחה. כמו שאתן יודעות, מטרת המיונים היא איתור הנשים המתאימות ביותר לערכי 'מלכת המדבר'.
כבר בכניסה למתחם המיונים נתקלנו במתנדבות, שהן כבר "מלכות". חווית המסע היא לא רק במסע עצמו. היא נמשכת גם בהתנדבויות, גם במסעות חוזרים ובכלל בחברויות שנוצרות, שהן חברויות של 'אחיות לחיים'.

אחד הסיפורים המרגשים ביותר היה של אחת המתנדבות שסיפרה שבעלה הזמין עבורה את המסע כמתנת יום הולדת. זמן מה אחרי המסע הוא נפטר והיא נשארה עם אחיותיה למסע.לא יכולתי שלא להתרגש.

הסוד של 'מלכת המדבר', שאותו טעמתי על קצה המזלג, היה היכולת להתנתק מהכל. מכל טרדות היום, מכל הסובב אותנו ופשוט להיכנס לעולם אחר. מאחורי כל אישה שיוצאת למסע יש סיפור וחוויה משלה, שהובילו אותה להגיע למיונים. אבל יחדיו כולן מתמזגות והפערים מצטמצמים. פגשתי נשים מכל המגזרים, ממעמדות סוציו- אקונומים שונים, ובטווחי גילאים שונים (החל מצעירות וכלה בסבתות) .

במהלך המיונים הצלחנו באמצעות החוויות שלנו בתחנות השונות לגבש מה בעצם נדרש כדי להיות חלק ב"מלכת המדבר", ומה יאפשר לנו לחוות את המסע המופלא. מלכה צריכה להיות סקרנית ובעלת יכולת לחזור לילדה שבה, להיות פתוחה לחוויות ולאנשים חדשים. חשוב לא פחות, שתהיה מסוגלת לעבודת צוות, לאחריות כלפי עצמה ולשותפות שלה למסע, בעלת סבלנות וסובלנות.
בסוף המיונים רקדנו ושרנו ולאט לאט יצאנו החוצה בחזרה לחיינו, עם ציפייה ואנרגיה מחודשת.