בשבועות האחרונים הרשת סוערת בשל הצעת חוק של חברי הכנסת גליק ויחיא לצרף לוועדות הפסקת הריון איש דת. כן, רב או קאדי שיעזרו לרופאים ולעובדת הסוציאלית להחליט מה מותר לנו, הנשים, לעשות עם גופינו. איש דת, שמשרת ומייצג שתי דתות פטריארכליות, הגמוניות, גבריות בעלות תפיסת בעלות מוטעת על נשים, יכולת ההחלטה שלהן והגוף שלהן.
נשים וגופן הן גוף בידי הדת, ולעיתים המדינה, הן בהיבט מישטור ושליטה והן בהיבט דמוגרפי. במקרה זה הדת היא התירוץ לאיסור שמטרתו להחזיר התנהלות של ימים רחוקים מן העבר- הפקעת זכויות מידי נשים ומידי המוסד הרפואי- שהינו אובייקטיבי בבסיסו תוך חיזוק מוסדות ואנשי הדת.
במקביל, וועדה מיוחדת של בית הדין הרבני לא מאשרת מתן גט לאישה שבעלה נכה, ודיין באחד מבתי הדין מעגן את אשתו; אך אלפי זוגות ממשיכים להינשא ברבנות ולא חושבים על הקשיים הכרוכים בפרידה או התמודדות עם ענייני מוות מול מוסד דתי, בו הייצוג הנשי אינו קיים וזכויות הנשים הן בתחתית סדר העדיפויות שלו.
ועתה, עלה נושא חדש לסדר היום; יש שיגידו שהוא עלה בשל הרצון להסיט את הזרקורים מהתחזקות הממסד הדתי היהודי- פוליגמיה בחברה הבדואית. תופעה שפוגעת בנשים בחברה הבדואית ובילדיהן, אך מתקיימת מתוך הסכמה שבשתיקה מטעם המדינה. למה דרושה הסכמה שבשתיקה? משום שנשים הן "מטבע" שעוזר לשמור על השקט ביחסים שבין החברה הבדואית למדינה, במערכת היחסים המעורעת. אם נרחיב את המבט זה העניין גם ברצח נשים, ששיעורו בחברה הערבית גבוה לאין שעור מאשר בחברה היהודית.
ואנחנו? מה כוחנו בעניין?
1. לחתום על הסכם טרום נישואים- בייחוד אם מתחתנות ברבנות.
2. אם אפשר- לא להתחתן ברבנות (יש אפשרויות- משפחה חדשה, ארגונים דתיים חדשים שמחתנים ללא קשר לרבנות).
3. חינוך בבית, בבתי הספר ובתקשורת לילדות ונשים- על זכויותיהן.
4. התנגדות לחוק- פנייה לנציגות פמיניסטיות בכנסת.
יש לנו מחויבות נשית חוצת מגזרים לחזק את הקול הנשי במרחב הציבורי ולהתנגד לעוולות האלו שהקשר שלהן מובהק- האינטרס המדיני- דתי אל מול האינטרס האישי- נשי.
אם אתן רוצות לקרוא בהרחבה על הנושא כנסו לפוסט ישן שלי, על החליצה שעברתי, או העברתי, או הייתי חלק ממנה (תלוי איך מסתכלים על זה)
http://saloona.co.il/sharonramon/?p=221?ref=blog_main
