בימים אלה עולה ההצגה "קן הקוקייה" בתיאטרון הקאמרי", בתרגומו של אילן רונן, בבימויו של עמרי ניצן, כשעל התפאורה והתלבושות אדם קלר.
"קן הקוקיה" עובד כבר בתחילת שנות ה-70 בארה"ב למחזה על ידי דייל וסרמן, שהתבסס על ספרו של קן קיזי משנת 62.
זהו סיפורו של חוסה במוסד לחולי-רוח, הממריד את יתר החולים המאושפזים ומנהיג אותם בקרב נגד עריצות הממסד וקשיחותה הדרקונית של האחות הראשית. המחזה, כמו הסרט המפורסם "קן הקוקיה" (בכיכובו של ג'ק ניקולסון), מדגיש את המאבק הנואש בין עריצות בשם "החוק והסדר" וחירותו של הפרט, והוא תוקף את הפרקטיקות הפסיכיאטריות, ומציג אותן ככלי ציני לדיכוי ואף לענישה.
השחקנים בהצגה זו בקאמרי, מצליחים איש איש בתורו להגיש משחק אמין, באחת ההצגות הלא קלות לצפייה. והם: איציק אבל, שלומי אברהם ,רות אסרסאי, עזרא דגן, עוז זהבי ,יצחק חזקיה, שלום כורם, מוטי כץ ,יואב לוי, מיה לנדסמן , רביב מדר, אבישי מרידור, אסף סולומון, זיו קלייר, אורי רביץ, אולה שור סלקטר, אוהד שחר, נעמה שטרית וערן שראל.
קן הקוקייה (באנגלית: One Flew Over the Cuckoo's Nest) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1975 בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובם של ג'ק ניקולסון ולואיז פלטשר. הסרט מבוסס על ספר באותו שם שנכתב ב-1962 בידי קן קיזי, פעיל אנטי ממסדי בארצות הברית, וצולם בבית-חולים במדינת אורגון, במקום שעליו נכתבה עלילת הספר.
הסרט הפך לסרט פולחן, ונבחר בשנת 1998 לאחד ממאה הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי. "קן הקוקייה", זכה ב-5 פרסי אוסקר, עבור הסרט, השחקן, השחקנית, הבמאי והתסריט המעובד הטובים ביותר. בכך הפך הסרט לשני בתולדות האוסקר, שזוכה בכל חמשת הפרסים הגדולים.
כמו כן הסרט זכה בשישה פרסי גלובוס הזהב, והוא הסרט הראשון בתולדות גלובוס הזהב, שזוכה בכל 5 הקטגוריות הנחשבות ביותר: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, התסריט הטוב ביותר.
בשנת 1993 הוכר הסרט כבעל השפעה תרבותית, היסטורית ואסתטית בספריית הקונגרס האמריקאית, וזאת בשל הסערה והביקורת שהוא עורר בתחום הפסיכיאטריה. חסידי האנטי פסיכיאטריה נסמכים על ההצגה הרודנית והמתנשאת של העולם הרפואי, הבאה לידי ביטוי בסרט בדמותה של האחות האחראית ומנהל המחלקה, ורואים בה כמייצגת את הגישה הפסיכיאטרית באופן כללי.
חשוב לציין שהסרט שהופק בעקבות הספר, עורר תשומת לב רבה, וגרם לשינוי מהותי ביחס הציבור כלפי נושאים הקשורים בפסיכיאטריה, כמו אשפוז כפוי, לובוטומיה (הליך ניתוחי לצורך טיפול פסיכיאטרי) ועוד.
המחזה אינו קל לעיכול, מתוקף הנושא בו הוא עוסק, אבל זהו מחזה אנושי, מרגש ומשעשע, סוחף ומרתק, על המתרחש באמריקה של שנות ה-60.