בתרבות בה רייטינג, הגשמה עצמית והצלחה הן מילים ששגורות בפי כל החל מהגיל הצעיר- מוצאים אנשים רבים את עצמם במרדף מתמיד אחר כל מה שעדיין לא השיגו.
כולם רוצים יותר!
יותר כסף, יותר רכוש, יותר תארים, יותר הצלחה.
כמי שהגשימה חלק מהיעדים שנחשבו בעיני להצלחות מבלי לשמוח בהישגים אלה- עלו בי מחשבות חדשות על הצלחה.
שאלתי את עצמי מהי הצלחה והאם הפרשנות להצלחה משתנה מאדם לאדם.
בדקתי אם אנשים שנחשבים מצליחנים הם בהכרח יותר מאושרים ואיך נוכל לזמן לעצמנו הצלחות.
אז ככה:
הצלחה היא יותר עניין של הרגשה מאשר של תוצאות.
אדם שחווה הצלחה הוא אדם שנקודת מבטו מכוונת ל"יש" בחייו ובדרך כלל הוא ממוקד יותר בעצם העשייה וקצת פחות בהשגת היעדים.
אדם שמתמיד בעשייה מגיע בדרך לתובנות ותוך כך משפר מיומנויות ואף משיג הישגים.
ההבדל בין אדם שממוקד בהגשמת יעדיו ובין זה הממוקד בעשיה הוא במפלס שביעות הרצון ובחוויה הפנימית של הצלחה או אי הצלחה.
ניתן ללמוד מיקוד ב"כאן ועכשיו" באמצעות תרגילים של הרחבת הפרספקטיבה, מדיטציות ותרגול של חשיבה חיובית.
ניתן להתחיל לתרגל כבר בגיל הרך וככל שהמיקוד בעשייה גדל כך משתפר הסיכוי לחוות חוויות של הצלחה, שביעות רצון ושמחה.
הקשבה פנימה ומודעות עצמית משפרים בהרבה את הסיכוי לבחור בעשייה שמותאמת לאדם בהתאם לכישוריו ונהיות לבו.
הקשבה פנימה והחוצה, מיקוד בכאן ועכשיו, חשיבה חיובית – נלמדים ב"מקשיבים" בחוגים לילדים, בסדנאות לנשים ובתהליכים פרטניים