תושבת באר שבע, בעלת עסק לייצור שלטי חוצות ומדבקות לבתי עסק, הניפה בכל יום עבודה כ-60 גלילים במשקל של כ-9 ק"ג, וזאת תוך עמידה כפופה ולא נוחה. כעבור מספר שנים מתחילת עבודתה, החלה האישה לסבול מסחרחורות קשות והקרנות לידיה, אך לא ייחסה את הדבר לעבודתה.
למרות שעברה מספר אשפוזים, נטלה תרופות שונות, ואף עברה טיפולים אלטרנטיביים מגוונים להרגעת הסחרחורות וההקרנות לידיה, שום טיפול לא עזר, והמיחושים שפקדו אותה רק הלכו והחמירו, עד שנפגמה עד מאד יכולת עבודתה.
לפני כשנה, נשלחה האישה לצילום CT צווארי, אשר הדגים כי היא סובלת משינויים בחוליות הצוואר, ומבלט דיסק צווארי, אשר על פי רופאיה, גרמו לסחרחורות ולכאבים אותם חשה האישה.
היות והפגיעה הבריאותית נוצרה עקב עבודתה, פנתה האישה למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיכיר בנכותה כתאונת עבודה, אך פנייתה נדחתה על הסף, בטענה כי לא הוכח כל אירוע תאונתי.
האישה פנתה לעו"ד דוד פייל, אשר הגיש בשמה ערעור על החלטת המל"ל, ובו הוא מותח ביקורת חריפה על החלטת המוסד.
לדברי עו"ד פייל, המוסד לביטוח לאומי לא בדק כלל את האישה, ומנע ממנה הכרה ופיצוי, חרף העובדה שהשינויים בחוליות הצוואר מהם היא סובלת נוצרו עקב עבודתה.
לדברי עו"ד פייל, האישה סובלת ממיקרוטראומה, רצף של אירועים פיזיים טראומתיים מתמשכים, הגורמים עם הזמן להיווצרות נכות – שעל סמך הגדרה זו, מכיר המוסד לביטוח לאומי במאות עד אלפי מקרים בשנה. על כן, טוען עו"ד פייל, קביעת המוסד, ללא כינוס כל ועדה רפואית – היא החלטה שגויה ביותר.
לאחרונה הגיש עו"ד פייל ערעור על החלטת המל"ל לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במסגרתו הוא מבקש לחייב את המוסד לביטוח לאומי לבדוק את האישה, ולקבל את תביעתה להכרה בנכות, תוך מתן זכויותיה מהיום בו פנתה לראשונה למוסד. טרם הוגש כתב הגנה.
תושבת באר שבע (48) בעלת עסק עצמאי משנת 1994, לייצור שלטי חוצות, שלטי פנים ושלטי מדבקות למשרדים ולבתי עסק, הגישה לפני כשנה תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכיר בה כנפגעת עבודה – תביעה שכאמור נדחתה.
מהערעור על החלטת הביטוח הלאומי, אותו הגיש עו"ד דוד פייל, נטען כי במסגרת עבודתה בעסק, הייתה האישה אמונה על הכנה וייצור שלטים עבור לקוחותיה, ועסקה בכך 7 ימים בשבוע: כ- 11 שעות ביום חול, בימי שישי עבדה כ- 6 שעות, ובימי שבת כ- 4 שעות.
עבודתה הורכבה מהליך טכני של הכנת סקיצות וגרפיקה ממוחשבת, ומהליך פיזי, שכלל פעולות הדפסה וחיתוך, אשר במסגרתן נאלצה להרים גלילים באורך של 60 ס"מ, ובמשקל של למעלה מ-9 ק"ג, מגבהים שונים, ולהחזירם למקומם.
לדברי האישה, לצורך חיתוך הגליל, היא נאלצה להרימו ולהניחו על חלקו האחורי של מכונת החיתוך, הנמצא בגובה 120 ס"מ.
לשם כך נאלצה להרכין את פלג גופה העליון לפנים, תוך כיפוף הראש קדימה ומטה, וכל זאת כשהיא מחזיקה גליל במשקל של כ- 9 ק"ג.
במהלך יום עבודה ממוצע, נאלצה התובעת להרים כ- 50 גלילים, כאשר את הפעולות המתוארות נאלצה לבצע בתדירות של למעלה מ- 20 פעמים, במשך 6 שעות, תוך שהיא מצויה במצב עמידה עם ראש מורכן כלפי מטה לפרקי זמן ממושכים.
חשוב לציין כי אורטופד מנתח המליץ לאישה לשקול התערבות כירורגית
מערעורה של האישה על החלטת המל"ל, עולה כי לפני למעלה מעשור היא החלה לסבול מסחרחורות, כאבי צוואר וכאבי ראש חזקים, שהלכו והחמירו בהדרגה. בעקבות כך פנתה האישה פעמים רבות לרופאים מומחים בתחום הנוירולוגיה, האורטופדיה והרפואה המשלימה לקבלת טיפול רפואי, ואף אושפזה מספר פעמים בבית החולים.
במהלך שנת 2005 החלה האישה לסבול מהחמרה משמעותית מאוד בכאבים ובתדירותם, שלוו בתחושת "זרמי חשמל", באזור הצוואר העליון עם הקרנה לראש.
הכאבים העזים גרמו למגבלה קשה אף יותר בתנועות הגב והצוואר של האישה, עד לכדי מצב שבו לא הצליחה לתפקד מבלי לחוש כאבים עזים.
במהלך השנים האחרונות אושפזה האישה מספר פעמים בשל התקפי סחרחורות, כאבי צוואר וכאבי ראש חזקים, אשר בגינם נאלצה לקבל טיפול תרופתי, טיפול בזריקות לאזור העורף הצווארי, וטיפולי רפואה משלימה, אך ללא הועיל.
ב-5 ביוני 2012 עברה האישה בדיקת CT של עמוד השדרה הצווארי, שהדגימה פגיעות בחוליות ,והופעת דיסק אחורי.
בעקבות הממצאים פנתה האישה לפרופ' דן עטר, אורטופד מנתח, אשר המליץ לה לשקול התערבות כירורגית.
המל"ל: מאמץ ומתח אינם בבחינת אירוע תאונתי
בשל הליקויים שמהם סובלת האישה, היא פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בה כנפגעת עבודה, כמשמעות המונח בתקנות ובחוק, או לחילופין – כפגיעה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.
לדברי עו"ד דוד פייל, מיקרוטראומה מוגדרת כרצף של אירועים פיזיים טראומתיים מתמשכים, הגורמים עם הזמן להיווצרות נכות – שעל סמך הגדרה זו, מכיר המוסד לביטוח לאומי במאות עד אלפי מקרים בשנה.
לתדהמתה, במכתב שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי מיום 11 בספטמבר 2011, דחה המוסד את תביעתה, בטענה כי לא הוכח אירוע תאונתי שאירע תוך כדי העבודה, ואשר הוביל לכאבים ולמוגבלות שממנה סובלת האישה.
בנוסף, צוין במכתב הדחייה של המל"ל, כי מאמץ ומתח ממושכים, המתפרשים על פרק זמן ממושך, אינם בבחינת אירוע תאונתי, ולפיכך לא ניתן לראות במקרה האמור תאונת עבודה.
"הנכות – לא בשל תהליך תחלואי טבעי"
לטענת עו"ד דוד פייל, הליקוי שממנו סובלת האישה התפתח בעקבות עבודתה רבת השנים בעסק, הכרוכה בביצוע פעולות פיזיות קשות של הרמה לגובה רם, נשיאה והתכופפות, וזאת במשך מספר רב של פעמים ביום, ולא על רקע תהליך תחלואי טבעי.
לדבריו, הסחרחורות, כאבי הצוואר והראש שמהם היא סובלת הם תוצאה ישירה של הליקוי הבריאותי הפיזי אותו פיתחה, ולא בשל מאמץ או מתח נפשי מתמשך, כפי שטוען המוסד לביטוח לאומי.
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר א. ברוסקין, כירורג-אורטופד מומחה, שקבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הפתולוגיה בעמוד השדרה הצווארי, וכי נגרם לה נזק מיקרוטראומטי על רקע תנאי עבודתה.
"התובעת – ללא רקע בריאותי בעייתי"
"התובעת התחילה את עבודתה כשהיא בריאה לחלוטין, ללא בעיות רפואיות, וללא כל ליקויים אורטופדיים שעלולים היו לגרום למגבלה בתנועה, לסחרחורות ולכאבים באזור הצוואר והראש", אומר עו"ד פייל.
"בנוסף, מעבר לעבודתה לא בצעה התובעת כל פעילות חריגה, שעלולה הייתה לגרום לליקוי שממנו היא סובלת,אשר התפתח בין-השאר על רצף של פגיעות תאונתיות זעירות, חוזרות ונשנות.
לדבריו, כיום, בשל פגיעתה הקשה, מתקשה האישה לעבוד באותו היקף משרה כפי שהיתה מורגלת שנים רבות, ואין היא מסוגלת לבצע פעולות בסיסיות ויומיומיות הכרוכות במאמץ פיזי, ולו הקל ביותר.
"המוסד לביטוח לאומי שגה קשות, בדחותו את תביעת האישה בהינף יד, על ידי פקיד שאינו מבין דבר ברפואה, ומבלי שהנושא נבדק ראשית עם רופא מומחה", אומר עו"ד פייל. "הפקיד לא התייחס לליקוי שממנו סובלת האישה, שהתפתח על רקע עבודתה, אלא רק לאחד מהליקויים הנלווים, כגון כאבי הראש מהם היא סובלת".
לאור כל האמור, תובעת עו"ד פייל מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, להורות למוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתה של האישה כתאונת עבודה, ולהעניק לה את כלל הזכויות המגיעות לה מעת הגישה את תביעתה.
כמו כן, מבקש עו"ד פייל מביהמ"ש לחייב את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות משפט.
חשוב לציין כי טרם הוגש כתב הגנה.
עו"ד דוד פייל law.co.il/odot.php-http://www.df מתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים.