בכל פעם כאשר פרשת ניצול נשים ונערות עולה על סדר היום (וזה קורה בערך כל כמה ימים), ישנם המצקצקים שמאשימים את הנערות והנשים. אבל חוסר ההבנה שרקע שבור ללא משענת מחנכת ותומכת יכול להביא נשים וגם נערים ונערות למצב הזה מגלגל אותנו בצורה מסחררת למה שנקרא: האשמת הקורבן.
הניצול הזה לא קורה סתם, הניצול הזה קורה כי אותן נשים, נערות ונערים המגיעים מרקע שבור, נקלעים לסיטואציה כי פתאום יש מי שמלטף אותם, מחבק אותם, מעניק להם תמיכה, הכלה, הקשבה, ואז ברגע שהם שלו, הוא הופך לשטן שלהם והם כבר לכודים היטב, ולא יכולים לברוח. או לפחות, לא כולם מצליחים. ישנם כאלו שכן מצליחים, ואז הפרשיות האלו נחשפות. אז אולי במקום להאשים אותם כל הזמן, נתחיל להקשיב להם, ולקבל אותם, וככה ליצור מקום יותר מכיל עבור מי שבעצם עושה עבורנו צדק גדול בחשיפה של הפרשיות האלו?
ולנושא עצמו: חשבנו שפרשת גואל רצון הסתיימה והסיוט הזה לא מאיים יותר על חיינו, אבל מסתבר שיש מי שממשיך את דרכו: בתחקיר שחשף 'הצינור', יגאל רצון שואף להיות בדיוק כמו אבא שלו, כשהוא מבין שאבא שלו אנס את האחיות שלו והביא מהן ילדים, הוא יודע שאבא שלו הוא אדם חולה שצריך להיות מאחורי הסורגים, והוא תומך בו. והרצון אחרי צפייה בתחקיר הזה? בעיקר להקיא.
בתחקיר, אישה אמיצה החליטה לתעד פגישה שלה עם יגאל רצון, בפגישה מספר לה רצון שיש לו יותר מאישה אחת (ארבע ליתר דיוק וחברה) והוא גם פורש בפניה את כל הפרטים 'הטכניים' של איך הנשים הולכות לחיות אחת עם השניה, כשהוא מציין שהחוכמה היא ליצור את ההרמוניה, ושכל אישה יודעת את מעמדה.
מה בעצם רוצה רצון? כוח, ומעמד, כשהוא משחק בנשים. כמו שהוא גם מציין, הוא יכול לתת לאישה חיבוק, ויכול לתת לה סטירה, למעשה, הוא רוצה בובה, אדם שמציין דברים כאלו על עצמו, הוא אדם מסוכן וצריך לעצור את הטירוף הזה רגע לפני שזה יגבה קורבנות נוספים כמו בפרשת אביו.
כולנו זוכרים את פרשת אביו, גואל רצון, שהורשע וקיבל גזר דין של 30 שנים בכלא על עבירות מין ב'הרמון' שבו אנס, העביד, התעלל, וניצל מינית, אך גם במקרה של רצון גם כאן בית המשפט לא הרשיע בכל העבירות ורצון זוכה מעבירות העבדות.
לרצון עשרות ילדים שמסתובבים בחוץ, עשרות נשים אמיצות שכבר סיפרו את סיפורן וחשפו אותו, שלא לדבר על הגרוע מכל – בנותיו של רצון שאנס והביא מהן ילדים. מדובר כאן במעגל חולני שבנו של רצון, יגאל, מצדיק אותו במשפט: "אולי אבא רצה שאף אחד לא יעשה לאחיות שלי רע אז הוא עשה להן ילדים". אם זאת לא נורה אדומה מהבהבת מעל הראש של החברה שלנו, אז מה כן?
אז במקרה של רצון התפוח לא רק לא נפל רחוק מהעץ, הוא פשוט נפל צמוד לשורשים ובמובן הכי רקוב שיש.
בתחקיר האמיץ והחשוב של 'הצינור' שצולם בחלקו במצלמה נסתרת הודה רצון כי הוא רוצה נשים כדי לקבל מעמד וכוח, הודה שאביו יושב בכלא וכעת יש לו שקט מהנשים והילדים, הודה בכך שיש לו יותר מאישה אחת וכל אישה צריכה לדעת את מעמדה ובעיקר הוכיח לנו שחינוך לקוי הוא האסון הכי גדול שיכול לקרות לנו, כי הוא, יגאל רצון, העדות הכי הכי חזקה לכך שיש המשכיות לדורות צעירים של אנסים, מתעללים ואנשים מסוכנים בינינו.
ובתוך כל זה, גואל רצון ממשיך לעודד את בנו ולתמוך בו גם מאחורי הסורגים. מתוך mako: "הוא אמר לי, 'תלך בדרך שלך, שיהיה לך בהצלחה'. הוא לא התערב לי, לא אמר לי כן או לא, רק שאהיה זהיר. הוא אמר לי כמה פעמים, 'תיזהר, מחפשים אותך', וזהו".
בסיום התחקיר של 'הצינור', אחת מהמרואיינות שהיתה במערכת יחסים עם רצון ג'וניור נסעה הביתה באוטובוס, בעוד רצון עקב אחריה, בסיום תהליך זה היתה שיחה של המשטרה עם רצון, מה שאני מקווה שפתח את הדלת למעקב אחריו ואחרי מעשיו בעודו מנסה לבנות את 'ההרמון' שלו להמשיך את דרכו של אביו.
וזה שוב מתקשר לעובדה הכואבת שחברה בריאה ונורמטיבית שהשפויים שבה רק רוצים שעברייני מין יפסיקו לזהם את סביבתה. למה בעצם אנחנו צריכים ששטן כמו גואל רצון ימשיך לחיות בינינו בזמן שהוא בכלל יושב בכלא? צריך למנוע את קיום פשעי רצון כבר עכשיו, כל עוד אפשר, כל עוד זה עוד מסתובב בינינו.
ואיך אנחנו כחברה שפויה ונורמטיבית יכולים למנוע את זה? כל קול משפיע, גם אם אנחנו לא צועקים. חינוך, העלאת מודעות, חשיפה, וההבנה שיש כוח אדיר לצדק ולטוב, לא רק באגדות. אם כל אחד יעשה משהו קטן בסביבה שלו, החל מהסברה נכונה, חינוך נכון והעלאת המודעות בכל צורה אפשרית, נוכל למנוע מעוד קורבן להגיע אל אנשים חולים כמו ממשיכי דרכו של גואל רצון.
עצימת עיניים, צקצוק, התעלמות והעברת דף כאילו לא היה דבר זאת כבר לא רק האדרה של תרבות האונס, זאת פשוט 'קבלה' של דרך חיים לא בריאה שלא מגיעה לנו.
מגיעה לנו חברה בריאה, נקיה, ולא מזוהמת בעברייני מין.
לקריאה נוספת:
יגאל רצון הולך בדרכי אביו ומקים את ההרמון מחדש
גואל רצון הורשע ברוב עבירות המין, זוכה מעבירת העבדות
