יש לי חברה מאד טובה שהכי אוהבת לרוץ במרוצים. מודה, לא מבינה אותה עד הסוף, לא חייבים מרוץ כדי לרוץ….רצים בשביל הכיף, הרי פודיום אני אראה רק אם אחכה בתור להצטלם עליו (אל תשאלו) או אם יפתחו קטגוריה נפרדת לרצה עם טירוף גבוה, גרביים משוגעות, שבאה לצחוק, לרקוד, לצלם וליהנות לאט כל הדרך לנקודת הסיום – את זה אני לוקחת בענק, אין לי מתחרים, אפילו לא צריך הפרדה מגדרית. עד שזה יקרה, ומישהו ממארגני המרוצים ירים את הכפפה, אני באה ליהנות. כן, מודעת שזה מה שאומרת רק מי שממש רצה לאט, כמוני. אפילו החילזון שצילמתי זחל מהר יותר ממני, אבל, לפחות יש לי חוש הומור מספיק מפותח לצחוק על עצמי עד שאני ארד מ60 דקות ל10 ק"מ….לא לדאוג, זה ייקח קצת זמן, עדיף להשקיע בפיתוח חוש הומור.
כשהתחלתי לזוז מהכורסה, אי שם לפני איזה שלוש שנים, המטרה הייתה TLV night run ….עברו מאז כמה כאלה, וגם כמה חצאים ואפילו איזה 33 אחד, ועדיין, וכל פעם מסיבה אחרת לא הייתי שם (רגל שבורה בעיקר, עבודה…וסתם תירוצים אחרים). אבל השנה…בהחלט הייתי שם. מרוץ שמח, צפוף, מאד צפוף ומלא תל אביבים מתלוננים שהורגים להם את שגרת החיים, אבל היה כיף, מודה שאוהבת מאד את האווירה המטורפת הזו בעיקר כי יש הרבה מעבר לריצה. לעצור ליד כל במה ולקפוץ קצת, לרקוד ולצרוח ואף אחד לא באמת חושב שהשתגעת, פוגשים מיליון אנשים, שרואים רק במרצים ההמוניים האלה. כיף כבר אמרתי? כולל עמודה בתור להצטלם על פודיום די מזויף…
אם כבר עונת המרוצים התחילה, אתמול פצחתי בהעמסת פחמימות כבדה – פיצות, פסטות, עוגות שמרים, לא יכולה לראות פחמימות יותר בשנה וחצי הקרובה (הלוואי). כל זה כדי לקום בבוקר למסכמת למרוץ הערפדים המסורתי בעמק טרנסילבניה. מרוץ פשוט יחסית, כמה ערפדים רודפים אחריך ואת נסה אל חייך כמה שיותר מהר, אולי זה מה שיעזור לי לרדת נ60 דקות??? (אפשר להירגע לא באמת יש כזה מרוץ, ולטרנסילבניה היא לא באמת עמק, אבל זה רעיון מדהים למרוץ בוטיק).
עם מיליון משולשי פיצה בבטן יצאתי הבוקר ל12 ק"מ קלילים (באמת בקטנה), העניין הוא, שמכל הקבוצה, לי היה הכי הרבה ….כולם בטייפר לקראת העגור ואני בזייפר לקראת השלג והקפאת הביציות שמחכים לי שבוע הבא אי שם בניכר. ו…בגלל שהמאמנת לא נמצאת, הקבוצה משתגעת. אורנה עשתה השבוע את הכרמל טרייל שאמנם בוטל, אבל היא לא תיתן לפרט קטן כזה להפריע, אחרי כל חודשי האימונים המפרכים, לא היה סיכוי שהיא לא תעשה את מה שהיא התכוננה אליו. כמו גדולה, מוכיחה שוב שאין דבר שעומד בפני אף אחד כשהוא רוצה משהו. פשוט אלופה!!!
בנתיים, בדרום, הקבוצה שלה קצת השתגעה, שששש…לא לגלות לה… הבוקר ריצשבת יצא בשלושה מקצים, כל מקצה באורך שונה, מינימום מרוץ סובב ממליגה באר ניצנים, (כן, ברור שיש כזה….הרגע סיימנו אותו, מקצים של 10,6, 12). כולל ליווי מוטורי למסלול הארוך: מוסיקה, מים, ליווי מנטלי, הכל היה שם….או כמו שאומרים ברומנית….כשהחתול לא בבית, העכברים רוקדים על השולחן (או אצלנו באמצע הכביש). גילוי אחד מדהים יירשם בספרי ההיסטוריה של הריצה, כניסה לרכב דרך החלון, תוך כדי ריצה ושירה לצילום חפוז….לדעתי רק על זה מגיע לי פודיום….
העונה רק התחילה, רשימת המרוצים ארוכה ומלאי חדש של גרביים הגיע (מזל שנובמבר, וכפי שנאמר יש גשם בנובמבר [מי שלא מבין, בבעיה רצינית מולי עכשיו אבל ראו ערך Guns N Roses – November Rain, אחד השירים היותר טובים של התקופה]), אז לאן את רצה TantiRoza כי בנובמבר-אין?
#לאן_את_רצה_TantiRoza
