עכשיו, כשעבר כבר חודש מהעברת השגרירות לירושלים, אפשר להסתכל קצת אחורה ולראות מה היה לנו מאז.
הפגנות בעזה עם עשרות הרוגים, תהלוכות שיבה בגדה, האם זה באמת היה מהלך נכון בשביל מדינת ישראל?
ובכלל, מה האינטרס האמריקני בהעברת השגרירות?
האמת היא, שלעיתים נדמה שהדבר המרכזי שמוביל את התנהלותו של נשיא ארצות הברית בצעדיו בנושא המזרח התיכון אינו הקול היהודי, אלא דווקא הקול האוונגליסטי של הנוצרים תומכי ההתנחלויות, אשר מזוהים עם הימין הקיצוני ובישראל ובארצות הברית. כאשר הנשיא מעביר את שגרירותו לירושלים, אליהם הוא בעצם מכוון, ובמילים אחרות – הוא "מוריד את נושא ירושלים משולחן המשא ומתן". אותם הנוצרים אוהבי ישראל הם אלה שמריעים לו, אולם מדיניותו מתעלמת מרוב יהודי ארה"ב, שמבינים שההשלכות של המדיניות הזו עלולות להיות הרות אסון לכל האזור, ובמיוחד לישראל.
אולם, האם באמת ההשלכות הן הרות אסון? נראה שהמצב ההומניטרי בעזה, שאליו אנו נחשפים ביתר שאת בימים האחרונים, ממש אינו מושפע משום צעד כזה או אחר של הנשיא טראמפ, אלא הוא היה שם תמיד, והעברת השגרירות היא רק טריגר להציף זאת.
האם זו בעיה של ישראל, או של כל העולם? ימים יגידו. בינתיים נאחל ימים רגועים יותר עבור כל החיים במדינה הזו.