"העברה בין דורית", הוא מושג שרק לאחרונה החלו להבין אותו:
כיצד אנרגיות תקועות ובלתי פתורות עוברות מדור לדור ומשפיעות על יחידים ועל קבוצות.
כל מיני קונפליקטים ורגשות שקפאו בזמן אבותינו,
שלא הגיעו לפתרון, לעיבוד ולנחמה, ממשיכים להתקיים אנרגטית,
דורות קדימה, ולמשוך אנרגיות דומות ולנהל אותנו מאחורי הקלעים, עד עצם היום הזה.
הערב אנו קוראים בפרשת "וירא" על עקידת יצחק,
ללא ספק אירוע טראומטי.
יצחק, לאחר שניצל מן המאכלת בורח ל"באר לחי רואי"
ולא חוזר יותר לבית אביו אברהם.
אותי מטרידה העובדה שהוא לא ברח או ניסה להתנגד לעקידה קודם לכן.
הלא חשדו התעורר כששאל את אביו : "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה"?
יצחק בפרשה
התנהג כמו שה שמובל טבח…
ואני שואלת את עצמי:
האם הדפוס הזה התגלגל והועבר לעם היהודי
ונתבע בו לאורך הדורות, כשהובל "כצאן לטבח" למשרפות?
כשמצליחים למצוא את החוטים הסמויים הקושרים אותנו
לדמויות של סיפורי המקור, זאת חוויה מיוחדת,
מעצימה ואפקטיבית במיוחד. ועבודה פסיכודרמטית עם הסיפורים ועם הדמויות,
יכולה להביא לריפוי בין-דורי של אלפי שנים.
אני רוצה לתת דוגמא ל"העברה בין דורית" שקיימת בסיפור המקראי עצמו
בסיפורי יצחק, יעקב ויוסף. יצחק שנעקד על המזבח על ידי אביו אברהם,
לא מחה כשנעקד, ולמעשה שיתף איתו פעולה.
כששאל את אביו " הנה האש והעצים אבל איה השה לעולה"?
כבר התעורר חשדו שמשהו מוזר עומד להתרחש, ובכל זאת-אפילו לא ניסה לברוח, להתנגד, לצעוק "לא!"
בנו של יצחק, יעקב, כשאמו רבקה הורתה לו להתחזות לאחיו עשיו
ולרמות את אביו העיוור כדי לזכות בברכת הבכורה,
ניסה למחות בצורה מאד רפה כששאל אותה "ומה אם ימושני אבי
והייתי בעיניו כמתעתע"? אבל הוא ממשיך לפעול על פי תכניתה.
יוסף, כשאביו יעקב מורה לו לצאת מהבית, מהסביבה המוגנת שלו
ומחסותו, אל עשרת אחיו שרעו את הצאן בשכם, מחוץ לבית,
ושנאו אותו שנאת נפש,לא מחה, לא הסתייג, אלא אמר "הנני".
בכל הדוגמאות הללו אנו עדים לתופעה שבה הילד
לא מסוגל לשמור נאמנות לעצמו, לאמת שלו,
ולסרב להורה כי מרגיש כל כך תלוי באהבת ההורה
וחושש להמרות את פיו או פיה,ועל כן פועל באופן הישרדותי,
מרצה אותם ובוגד באמת שלו.
בעגה המקצועית קוראים לזה בניית "אני כוזב", False Self
מושג שתבע הפסיכואנליטיקן ד.וויניקוט:
החשש הוא שהילד שנוהג כך, יאמץ את
הדפוס ההישרדותי הזה
וימשיך לבגוד בעצמו גם כשיהיה בוגר. שיכלא את עצמו
בדפוס של לרצות, לשמח את מי שהוא אוהב או חושב
שהוא זקוק לאהבתו,על חשבון נאמנות לאמת שלו.
כמה חשוב לעזור לילדים שלנו וגם לילדים הפנימיים שלנו,
לזהות מהי האמת הבלתי תלויה שלהם, ולהימנע
ככל האפשר להעמיד אותם בקונפליקט של נאמנויות.
מוזמנים לעקוב אחרי בדף שלי תמר פלג – מדרש עכשווי: פסיכודרמה של סיפור מקראי
#סיפוריהמקראבראיהנפש
#לגלותאתקולךבתוךהסיפורואתקולהסיפורבתוכך
#פסיכודרמהשלסיפורמקראי