העלילה מסופרת ע"י אגתינה הקטנה הקרויה ע"ש סבתה אגתה, ומתארת את החיים בסיציליה, המנהגים ,המסורת בהם לגברים משמעות ועמדה יותר מאשר לנשים למול החיים המודרנים.
הספר מתחיל עם מתכון של עוגות קטנות הנקראות מינה של סנטה אגתה או "עוגות ציצי " כפי שהן מכונות .העוגות נאפות לכבוד הקדושה סנט אגתה, ששדיה נכרתו ע"י שליט רשע שחשק בה. שדיה של סנט אגתה הוחזרו ע"י פטרוס הקדוש שריחם עליה . סנט אגתה רצתה להיות אשתו של ישו ולהתמסר לו .
אגתינה בתו של שופט גדלה בפלרמו, אך הדמויות המשמעותיות בחייה הן הסבתות שלה במיוחד לאחר שאימה נוטשת אותה. סבתא אגתה אמה של אביה היא המשמעותית בחייה. ביחד הן אופות ומבשלות ותוך כדי סבתא אגתה מלמדת אותה על החיים ועל הגברים וכיצד יש לנהוג בהם. " פעמים רבות באמת לא הבנתי את סיפוריה, אבל סמכתי עליה ושמרתי הכל בזיכרון, בטוחה שביום מן הימים דבריה יהיו לי לעזר. ואכן , כשבגרתי, רבים מהדברים שסבתא לימדה אותי היו יכולים להיות לי בעלי ערך רב ביותר לו רק הייתי זוכרת אותם בזמן."
לאגתינה נולד אח והוריה מחליטים לשלוח אותה לגדול בכפר אצל סבה וסבתה ומרגע זה הם אינם מתעניינים בה. אגתינה מתבגרת בכפר אצל סבה וסבתה מצד אימה ההופכים מרגע זה להיות משמעותיים בחייה . היא גדלה ומתבגרת לצד דודותיה הרווקות ומתארת את אורח החיים בכפר, ההווי המשפחתי ומערכות היחסים. בין בני המשפחה ואנשי הכפר. בהגיעה לבגרות היא מורדת במוסכמות ובתפקיד המסורתי המיועד לה והיא נוסעת לרומא ללמוד רפואה ומחליטה להתמחות בגניקולוגיה בסיום לימודי הרפואה היא חוזרת לפלרמו העיר בה נולדה והופכת להיות רופאה עם עתיד מזהיר עד לרגע בו משתנים ומתהפכים חייה בעקבות בחירות והחלטות שהיא עושה.
מוטיב נוסף שמלווה את העלילה היא מחלת סרטן השד בה חולות בנת המשפחה. על הנשים במשפחת של אגתינה רובצת קללה כך הן מאמינות. במהלך חייהן הן חולות בסרטן השד וכדי שלא יחלו והקדושה סנט אגתה תגן עליהן הן אופות את העוגות. סבתא אגתה מינתה את אגתינה לשומרת הרשמית של המתכון ולאדם היחיד שעתיד לרשת את המתכון הזה. את העוגות הללו יש לאפות בזוגות "… תמיד מספר זוגי, שתי עוגות לכל אחד מקרובנו, עוגות שבזכותן יכלו בני המשפחה ליהנות מחסותה של סנטה אגתה במשך כל השנה "
כחובבת בישול כבר ההתחלה עשתה לי חשק להמשיך לקרוא הלאה ואכן לאורך הספר שזורים תיאורים של מאכלים ותיאורי ארוחות שמכינה סבתה של אגתינה. גם אגתינה לאחר התבגרותה לומדת לבשל ולהכין ארוחות שלמות שיש להן משמעות גדולה במערכות היחסים שלה עם גברים. תיאורי הארוחות והמאכלים נתנו לי הרגשה שאני משתתפת בארוחה ובחלק מהמקרים כאילו חוויתי והרחתי את ריח המאכלים.
תיאור מערכת היחסים של אגתינה עם סבתה מצד אימה שהזכירה לי במידה מסויימת את מערכת היחסים שהייתה לי עם סבתי אף היא גרמה לי להתחבר מאד לספר ולעלילה. במהלך הקריאה נחשפתי לאורח החיים בסיציליה ולתרבות שלה ונוכחתי לראות שאולי לגברים יש מעמד נחשב יותר אך הנשים הן המשמעותיות והגברים תלויים בהן.
בסיום הקריאה חיפשתי לקרוא על הסופרת ועל הספר ומצאתי שבאיטלקית נקרא הספר 'עוגיות השדיים לכבוד הקדושה אגתה' – פטרונית החזה הנשי. ושהסופרת ג'וזפינה טורגרוסה נולדה בפלרמו והיא גינקולוגית המתמחה בפוריות והיריון. היא גם חקרה את סרטן השד, ולאורך השנים היא עוסקת בקידום המחקר של המחלה והמלחמה בה. היא הייתה יו"ר האגודה של רומא למלחמה בסרטן השד; חברת הנהלה בקרן השד ע"ש סוזן קומן Susan Komen breast foundation – ארגון עולמי למלחמה בסרטן השד; אחראית למניעת תחלואה בסרטן אברי הרבייה של אסירות.
נהניתי ואני ממליצה.
