מאז המשבר הכלכלי התחלפו הנהגות בחמש מדינות: יוון,ספרד,אנגליה, הונגריה,ורומניה.
שלשום הצטרפה מדינה שישית למשחק: צרפת אשר בחרה במועמד השמאל הסוציאליסטי פרנסואה הולנד על פני הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי.
מהלך זה מסכל בוודאות את הרחבת שבוע העבודה,העלאת גיל הפרישה ,ותוכניות הצנע העתידיות.
ביוון התקדרו השמים הפוליטיים.
כך,למשל, פאסוק, המפלגה הסוציאליסטית שזכתה אך לפני זמן קצר בגל סוחף של אהדה, הושפלה בקלפיות השפלה גמורה וקיבלה פחות מ-15 אחוז מהקולות.
גם המפלגה השמרנית, ניאו-דמוקרטיה, לא ממש הצליחה.
הנאצים היוונים, "השחר המוזהב", מצאו את עצמם בפרלמנט; פרלמנט מפוצל, זרוע מפלגות וסיעות, כזה שמבטיח חוסר יציבות כרונית ואולי את הוצאתו להורג הסופית של גוש האירו.
שום דבר לא עובד.
ספק גדול אם הצעותיו המרשימות של הולנד – גם לקצץ נמרצות את הגירעון וגם להשקיע עמוקות בתשתיות, מין פלא כזה – יבואו לידי ביצוע מלא בקרוב. הנשיא הצרפתי החדש עשה מה שפוליטיקאים עושים בבחירות; הוא מכר חלומות נפלאים.
אך מדינה שדירוג האשראי שלה סבל מכה קשה השנה לא תוכל לשכנע את מחזיקי האג"חים שלה שכעת, דווקא כעת, זה הזמן להרחיב דרמטית את המגזר הממשלתי.
האל האכזר של הקפיטליזם המודרני יאלף את הנשיא הולנד; אפשר רק לקוות שלא יכניע אותו לגמרי.