סוף שנת 2018 מוצא את השחקנית האוסטרלית ניקול קידמן על סף הצלחה מרשימה בקריירה.
היא מופיעה בארבעה סרטים שונים ,ובתפקידים שונים ומגוונים בקולנוע כמו למשל, היא מופיעה בתפקיד המלכה אטלאנה ב"אקוומן",וכן, הצופה האיכותי יתפוס אותה בפאה קצרה ומפוקפקת כאם השולחת את בנה לטיפולי המרה בסרט"ילד מחוק".
הסרט החדש שלה הוא "הרסנית" בו מגלמת קידמן את ארין בל שוטרת קשת-יום שבעבר תפקדה כשוטרת סמויה המושתלת בתוך חבורת סוחרי סמים
בנוסף, היא הפכה להיות מרואיינת מבוקשת בתכניות אירוח , וכן היא מוכיחה מחדש לעצמה ולמבקרים שהיא לא רק שחקנית טובה אלא גם ורסטילית ומגוונת מאוד.
נשאלת השאלה איך קרה השינוי המיוחל?
הקריירה המקצועית של ניקול קידמן
כזכור, עד שהיא שיחקה את דמותה של עורכת-הדין סלסט בסדרה "שקרים קטנים גדולים", שעליה קידמן חתומה גם כמפיקה, היא הייתה כוכבת עבר שמתבזה אחת לשנה בתפקידים שקטנים עליה, ושמה עלה בתקשורת בעיקר בכותרות בסגנון "ניקול קידמן שוב הגזימה עם הבוטוקס".
ההצלחה של נוקול קידמן
קידמן החלה לשחק בשנות ה־80 באוסטרליה ועם הזמן עוררה עניין גם בארצות הברית.
אחרי שכיכבה ב"עיניים עצומות לרווחה" לצד בעלה דאז טום קרוז, קידמן הפכה בתחילת שנות ה־2000 לאחת השחקניות הכי מבוקשות בעולם.
רצף ההצלחות שלה כלל בין השאר את "מולאן רוז'", "האחרים", "קולד מאונטן", "נשים מושלמות" ו"דוגוויל", וב־2003 היא קיבלה פרס אוסקר על ההופעה שלה בתור הסופרת ווירג'יניה וולף בסרט "השעות".
המהפך השלילי בקריירה של ניקול קידמן
שלוש שנים אחר כך כבר היה לה פרס פחות כיפי לשים על המדף – הקומדיה "סמנת'ה" זיכתה אותה ואת וויל פרל בפרס ראזי לזוג הקולנועי הגרוע ביותר.
עם הכישלונות שהגיעו משם והלאה אפשר למנות את סרט הפנטזיה "מצפן הזהב", שכשל מספיק כדי להפוך מ"הארי פוטר" הבא לפלופ עצום; "אוסטרליה" הכושל שבו כיכבה לצד יו ג'קמן; והקומדיה העלובה למדי "לזרום עם זה", שבו שימשה שחקנית חיזוק לאדם סנדלר וג'ניפר אניסטון. מביך, אבל לא מביך כמו "גרייס ממונקו", אסון קולנועי של ממש שבו קידמן שיחקה את כוכבת הקולנוע האהובה גרייס קלי.
ההופעה שלה נעה בין הבעות פנים גרוטסקיות לבין מבטים עציים וריקים (שגם אותם המבקרים ייחסו לשימוש עודף בבוטוקס).
נשאלת השאלה: איך זה קרה ?
ההסברים לכישלון המקצועי של קידמן
1: כבר כמה עשורים שהאקדמיה לקולנוע בוחרת כזוכות נשים צעירות משמעותית מהמקבילים בקטגוריה הגברית, והיא נוטה לעשות את זה בדיוק כשהקריירה שלהם פורחת.
2: הוליווד גם ככה לא ממש אדיבה כלפי שחקניות מבוגרות, והעובדה שכבר עשית את הסיבוב שלך באוסקר עלולה להפוך אותך אפילו מהר יותר מנערת השעה לחדשות של אתמול.
קידמן בסך הכל בת 51, אבל בהוליווד שחקנית נחשבת מבוגרת כבר בגיל 38.
3: קידמן היא לא שחקנית מהסוג שמלוהק לתפקיד האישה התומכת של איש חשוב כלשהו ושאר תפקידי משנה צרים ומגבילים שנשים בגילה מקבלות בסרטים המועמדים לפרס האוסקר.
אלא היא שחקנית של תפקידי עומק, של דמויות עם חזות מושלמת וזוהרת שמסתירות סודות אפלים או נפש סוערת.
לא ברור אם בהוליווד הפסיקו להתעניין בה כי לא הבינו מה יש בה מעבר לנעורים ויופי, או מכיוון שאת מעט התפקידים המורכבים מעדיפים לתת שם לכוכבת הצעירה התורנית.
הפתרון לבעיה
נשאלת השאלה: מה עושים במצב שבו שחקנית מקבלת תפקידים שלא מאפיינים את יכולותיה האמנותיות ,או לחלופין את יופייה המתבגר ?
קיימות שתי אפשרויות מרכזיות:
א: את מתחילה להשתמש בקרמים ומזריקה לעצמך בוטוקס כדי שתראי בגיל המתאים לאותו תפקיד.
ב: או שאת מתחילה להפיק לעצמך תפקידים בסדרות נחשבות או בסרטים משובבי נפש.
קידמן בחרה באפשרות השנייה היא התחברה לשחקנית ריס וית'רספון וביחד השתיים יצרו את הסדרה "שקרים קטנים גדולים" המתבסס על ספרה של ליאן מוריארטי.
ההצלחה של קידמן בעקבות הסדרה "שקרים קטנים גדולים"
הסדרה האמריקנית "שקרים קטנים גדולים" של רשת HBO, שכאמור קידמן שימשה בה גם מפיקה, סיפקה לה תפקיד מהסוג שהיא הכי טובה בו : עורכת-דין מצליחה שסובלת מהתעללות מינית מצד בעלה ,ולא יודעת כיצד להתנהל בסיטואציה זו.
הסדרה עלתה בשנת 2016 ויועדה להיות מיני-סדרה בכיכובן של קידמן, וית'רספון, לורה דרן ושיילין ויידלי , העונה השנייה תעלה במהלך שנת 2019 ותכלול גם כן שבעה פרקים.
את הרעיון לעבד את ספרה המצליח של הסופרת האוסטרלית ליאן מוריארטי העלתה וית'רספון בפני קידמן , קידמן התלבטה ,קראה את הספר ,התלהבה מהרעיון וביקשה מהסופרת את הזכויות להסרטה.
משהתקבל האישור החל שלב ליהוק השחקנים וצילום הסדרה.
קידמן זכתה על תפקיד סלסט באמי ובמועמדות לגלובוס הזהב.
העונה השנייה הסדרה תתבסס על סיפור קטן שכתבה מוריארטי ולא פורסם נכון לרגע זה.
בעונה זו תשתתף השחקנית הוותיקה מריל סטריפ בתור חמותה של סלסט.
במקביל להצלחת הסדרה יצא לאקרנים הסרט האוסטרלי " "סארו: הדרך הביתה" שבו שיחקה קידמן את אמו המאמצת של סארו.
תפקיד זה זיכה את קידמן במועמדות לפרס האוסקר.
חצי-שנה לאחר מכן שיחקה קידמן בעונה השנייה של סדרת הדרמה "קצה האגם" לצד אליזבת' מוס.
וכעת היא עובדת על תפקיד פסיכולוגית מצליחה בניו-יורק שעוברת גילויים מסעירים על חיי בעלה אותו יגלם השחקן הבריטי יו גרנט.
וכן, היא אמורה לשחק בסדרה נוספת שתופק על-ידי רשת "אמזון" בשם "הגולים" שתעסוק בחיי גולים אמריקנים בניו-יורק.
מאז היא מחוזרת על ידי במאים ובמאיות שנותנים לה תפקידים מעניינים ואמיצים.
את המראה הזוהר שלה היא זוקפת, כמה מפתיע, לזכות חיי משפחה מספקים ומאושרים, ולא לפרוצדורות פלסטיות , למרות שהיא מודה שבשנת 2011 היא הזריקה לעצמה בוטוקס אך לא אהבה איך שהיא נראית.
כחלק מהחזרה שלה למראה טבעי, היא התייצבה בבגד ים אדום ופטמות זקורות ללא חזייה בשער למגזין הבריטי הבועט LOVE, שם נראה בבירור שגם החזה שלה משופץ.
עם כל הכבוד לספורט, לתזונה נכונה ולחיים מאושרים, מבט עכשווי על פניה מבהיר שהיא לא באמת פיטרה את המעצב הפלסטי שלה, אולי היא רק מיתנה את תדירות הביקורים אצלו ואת כמות החומרים שהיא מחדירה מתחת לעורה המתוח.
בנוסף, היא פעילה בהתנדבות בעמותה של האו"ם הפועלת לקידום נשים צעירות במאבק נגד אלימות.
אין ספק בכך שבגיל 51 וחצי שמה ניקול קידמן מראה בפני הוליווד השמרנית בכך שהיא נותנת סיכוי לשחקניות מבוגרות לנצח את הגיל המבוגר.