ספר חדש ומסקרן הגיע אליי. אני חובבת במיוחד ספרים קטנים ודקים מאחר ואני לוקחת אותם איתי (כמעט) לכל מקום.
ספר זה גם זכה בפרסים רבים (פרס חוג המבקרים בארצות הברית, פרס מאן בוקר לשנת 2016 ועוד) והפך לרב מכר מיד עם יציאתו לאור, ולכן סיקרן אותי עוד יותר.
על מה הספר?
מדובר בסוג של רומן קומי למרות שלרוב הוא לא ממש מצחיק אותך כשאת קוראת, אלא יותר גורם לך לחשוב ולעיתים אף להתעצב.
הגיבור הוא ילד, נער, בדיקנס, עיירה מסכנה ליד לוס-אנג'לס. יש בה טיפוסים מוזרים ובראשם אבא שלו, ששיטות החינוך שלו בהחלט בולטות בשטח, על חשבון הילדים.
הספר הזה הוא סוג של סאטירה על ההבדלים בין האנשים ועל כך שגם היום, אחרי תום עידן העבדות והאדונות, השיח הגזעי הזה עדיין קיים. השיטות של האבא להוכיח לעולם שהדעות שלו הן נכונות, באות לידי ביטוי וממשיכות הלאה, לדור הבא.
מה חשבתי עליו?
הספר הזה כתוב היטב, הוא מיוחד וצועק מרעיונות ספרותיים שמובעים בצורה מיוחדת. לי אישית היה קצת קשה לקרוא אותו לפרקים. בקיצור, אני אסכם לכם בקיצור שמדובר בספר שאינו מיועד לבעלי לב-חלש.
איך זה מתחיל?
אולי קשה להאמין כשאדם שחור אומר את זה, אבל אני בחיים לא גנבתי כלום. אף פעם לא העלמתי מיסים או רימיתי בקלפים. אף פעם לא התפלחתי לקולנוע או לא החזרתי עודף מיותר בקיוסק לקופאי אדיש לדרכי השוק ולציפיות ממי שמרוויח שכר מינימום. בחיים לא פרצתי לבית. לא שדדתי חנות משקאות באיומי אקדח. לא עליתי לאוטובוס צפוף או לרכבת תחתית, התיישבתי במושב ששמור לזקנים, (….).
מאנגלית: גיא הרלינג, 362 עמודים. קליק לספר בעמוד ההוצאה.