הגעתי לספר הזה בגלל הרמן קוך שאמור להיות הסופר הבולט בהולנד כיום ובגלל תקציר הסיפור שנראה לי מלא עניין ופוטנציאל. הסיפור סובב סביב רוברט, ראש העיר אמסטרדם, שחושד ערב בהיר אחד, למראה מחווה זוטה של אשתו האהובה באירוע כלשהו, שהיא מנהלת רומן עם אחד מחברי מועצת העיר, שנופל ממנו מכל הבחינות – במעמד, במראה ובאישיות.
מכאן, מוביל אותנו ראש העיר בנפתולי מחשבותיו וזיכרונותיו – דרך פגישתו הראשונה עם אשתו, פגישות עם חברו הטוב, עם הוריו, עם בתו, כשהכול שזור בחשדות ובדרך ההתנהלות שלו סביב העניין: הוא לא מתעמת עם אשתו ולא מחפש הוכחות, אלא רק בולש ועוקב אחר כל תנועה, זיע פנים או אינטונציה שלה ומפרשם בכיוון שבו החליט ללכת. כל מה שקורה מכאן ואילך הוא בוחר לפרש בכיוון זה.
לתחושתי ולצערי, קוך לא צלח כאן לא בבניית העלילה ולא בבניית הדמויות, ובעיקר הדמות הראשית. לא ברור למשל מדוע ראש העיר שמתאר את עצמו ללא הרף ככריזמטי, מעניין ומוביל חברתי, מתגלה בזמן אמת ככזה שלא מעז להתעמת לא עם אשתו ולא עם מאהבה לכאורה וגם מחליט לסלוח לה לפני שהוא יודע בוודאות אם בגדה בו בכלל.
לא ברורה גם החלטתו של קוך לגרום לגיבור להסתיר את שמו ואת שמות אשתו ובתו ולהמציא להם שמות בדויים או לא לציין את שם חבל הארץ – לא בהולנד – שממנו באה אשתו על אף שיש התייחסות רבה לחבל ארץ זה, ליושביו ולאופיים. אולי בכך מכוון ראש העיר להגן על אשתו מחשיפת מעשה שאולי עשתה ואולי לא עשתה לקראת סוף הספר, אבל הדבר כה מעורפל, ואם זה אכן המקרה – ואשתו עשתה את המעשה הנפשע – זה לא עולה בקנה אחד עם דמותה החמה והמיטיבה, וממילא מסופר כה בקצרה וברמיזה, שלפחות אני לא ממש הבנתי לאשורו של דבר מה קרה או לא קרה. מלבד זאת, הרי אם נהיה קטנוניים, מי שהיה רוצה לזהות באיזה ראש עיר מדובר, יכול היה לזהותו לפני מספיק פרטים אחרים שניתנים בשפע, אז למה להיצמד לשמות בדויים? נראה שזה יותר סוג של תרגיל שפשוט לא צלח.
גם הסיפורים הצדדיים של הורי הגיבור שמתכננים להתאבד מחמת גילם המבוגר, של החבר הטוב שמתאבד בשל מחלתו ושל החתולה הנעלמת לא נהירים ולא מקבלים כל אחיזה או הדהוד תמטיים. במה מדובר? כולם עוזבים אותו, את ראש העיר המסכן? ואם כן – מה בכך? אין בספר שום דיון או אמירה רציניים על בדידות האדם או על שום דבר אחר שקשור לכך, לפחות לפי מה שאני הצלחתי לדלות.
הדבר היחיד שהצליח להניע אותי לקרוא את הספר היה הסקרנות האם הגברת אכן בגדה בבעלה או לא, וגם על זה לא קיבלתי תשובה חד משמעית.
אם זהו גדול הסופרים ההולנדיים בעת הזו, מצב הספרות בהולנד לא נראה כל כך מזהיר. מצד שני, כנראה שאני צריכה לקרוא את "ארוחת הערב" המדובר של קוך כדי לקבל מעט איזון לגבי כתיבתו.
