כל שנה באדר בין פורים, יום המשפחה, יום האם וחודש האישה ודקה לפני ההכנות לפסח, המתנות לכולם, הגחמות של החמות. זה תוקף אותי. העניין עם המסיכות.
תגידי מסיכה. זה טוב או רע?
מגיל צעיר מאד מרגילים אותנו, את רובנו לחיות ולהתנהל לפי דפוסי חשיבה חברתיים מקובלים. ממוסגרים. נורמליים. תיקניים (בעגה צבאית)
מלמדים אותנו לא לעטות עלינו מסיכות. להיות. באמת. פשוט.
פשוט?
מלמדים אותנו להיות אנחנו, אבל באמת
להוציא מתוכנו את המיטב, אבל באמת
לתקתק את המשימות של הבית, אבל באמת
לעבוד על תכנית העבודה, אבל באמת.
לרַצות את המנהלים, אבל באמת.
להקדיש להורים, אבל באמת
להשקיע בילדים, אבל באמת.
להכיל חברויות (גם של זאת שתקועה לך כמו עצם בגרון רק כי לא נעים לך), אבל באמת.
לטפח את הזוגיות, אבל באמת
לא לזייף אורגזמות, אבל באמת
להשיל את הקליפות, המסיכות.
אבל באמת!
להיות שלמה עם עצמך
נו, באמת!!!!
איך בדיוק?
ואיך, לעזאזל, מסיכה אחת תספיק לכל זה…?
"ומה אם את סוטה?"
-'פשוט.
את שוֹטה'
********************************************************************************************
'גם לי יש גבול,
אמרה המסיכה,
אני לא מסך חַלַק,
היי, אני אשה!'
ילדה הולכת עם אמה לשוק פורים ונעצרת מול דוכן עמוס במסיכות.
האמא : בתי, לכי תבחרי לך מסיכה. אחת.
הילדה נעמדת מול מרבד מסיכות. מתפעלת
יש את הורודה המסתורית שמכסה את העיניים מעוטרת נוצות, יש את זאת שמסתירה חיוך מתחת לשפם. יש את הליצן העצוב עם הפנים הלבנות והאף האדום,
"לכי תבחרי לך אחת"- היא שומעת את הקול
מביטה, בוחנת.
מסתובבת.
והולכת.
ילדה.
אחת.
בלי מסיכה.
איך אפשר?
חבל.
מסיכה אחת?
לא מקובל.
בכלל.
********************************************************************************************
אז בין יום האשה לפורים אני בוחרת דווקא עכשו לחשוף את כל המסיכות שלי. שלא תגידו לי:
"וואלה, לא ידענו שאת כזאת" ו "דווקא עלייך תמיד חשבתי ככה" וגם "זאת, בדיוק, אבל בדיוק את!".
אז הנה אני. ככה עם כל המסיכות על הפנים שלי. בול בפנים שלכם.
ואתם יודעים מה. אולי זה ייתן לכם גם אומץ להוציא את כל המסיכות שלכם מהבוידעם רגע לפני פורים ולא להתפטר מהן בפסח.
אחרי הכל, הרווחתי כל מסיכה ביושר וכל מסיכה מפעילה עוד מסך שמנסה לעמוד מולי ועוזרת לי להעלות בו עשן לבן…..
מוכנות???
מסיכה ראשונה- הרצינית
עיקרי השימוש: פגישות עבודה, פגישות עסקיות, פרזנטציות, קניות בסופר, קניות בקניון, קניות ברשת. קניות לפני ובמהלך השינה.
סימני זיהוי: כיווצי מצח, עיניים מרוכזות, הנהוני ראש להסכמה, לרוב חלקית, לעיתים מלאה.
נטייה לשינויים : בדרך כלל מול מנהל הבנק.
מסיכה שנייה- האנושית
עיקרי השימוש: לרוב בעלת שימוש בסיטואציות מוכרות כמו: פיזורים למסגרות, הסעות לחוגים, ביקורי חברים, ביקורי רופא וגם בסיטואציות חסרות מוצא וערך כמו: ישיבות חסרות תכלית, פגישות או שיחות טלפון שאין בהן אפיק תורם ורצף של הודעות וואטסאפ בלתי רציפות שעושות עניין מאותו עניין מבלי לעורר כל עניין.
ארשת פנים: כיווץ קל בין הגבות, אודם קל בלחיים, דמעה בכיס העין, עצבנות יתר, רחמים עצמיים לצד התקפי זעם וצחוק בלתי נשלטים.
אביזר נלווה: סיגריה!!! מיד!!!
מסיכה שלישית- הסקסית
אי– קרי השימוש: קשה לתפעול. קלה להסרה.
ארשת פנים: מותשת, עייפה וסובלת מכאבי ראש.
אביזר נלווה: אופטלגין
מסיכה רביעית- הרוחנית
עיקרי השימוש: בעלת שימוש רב. בזמנים קבועים ושאינם קבועים, במהלך תפילות, בבית הכנסת בשבתות, חגים ומועדים.
לרוב משולבת בתגובות מהסביבה בנוסח: 'כל הכבוד לך', 'דברי חוכמה וטעם' וגם 'תגידי, את מתחזקת?', 'מה חזרת בתשובה?' 'גם סבא שלי היה רב' ו'אני דתייה בלב'. הכי חשוב הלב!
ארשת פנים: רוגע, שלווה, בטחון, אמונה.
אביזרים נלווים: סידור שלי בשתי ידיים וכיסוי על הראש
מסיכה חמישית- הבדרנית
עיקרי השימוש: בעלת שימוש תכוף ויעיל במצבי קיצון, מצוקות של השוטף, הערות עוקצניות. מלווה בציניות, סרקזם תוך חיוך רחב וצחוק מתגלגל.של עצמי על עצמי ועל המצב.
מאפיינים בולטים: פה חושף שיניים ולשון חסרת רסן תוך השמעות חוזרות ונשנות של חיקויים קורעים מכל הבא ליד.
אביזר עיקרי: פה גדול אומר הכל!
********************************************************************************************
ואת איזו מסיכה את מעדיפה? האם את היפה או החיה? האם את האנושית או הקשוחה? האם את הפגיעה או החסינה? האם את המתלהמת או השקטה? הוולגרית או המתונה? הסקסית או הצנועה? ומה זה בכלל אומר עלייך?
פשוט. שאת את. איך שלא תהפכי אותך. את זאת את.
כל מסיכה שלך היא הוכחה ליכולות ורסטיליות, אותנטיות וכוחות אדירים שלך.
ומבעד לכל מסיכה שלך, נשקף ניצוץ האהבה. שבך.
[youtube UPrkr-KJxxY nolink]
דברים והיפוכם?
החיים. עצמם!
