בחופשה לונדונית עם בן הזוג (כלומר בלי ילדים), יכולתי לחשוב, לבחון, לנתח ולהתגעגע לנכסים היקרים ביותר בחיי (כלומר ילדים). הסתובבתי בריג'נט פארק, מתפעלת מהירוק ירוק שעוטף מכל הכיוונים בתוך הכרך העצום, וחשבתי על כל מה שמוגדר כנכס חשוב בחיי.
חמשת הנכסים שעליהם אני שומרת
כמי שמוכרת נכסי דלא ניידי לפרנסתה ולהנאתה כבר תשע שנים, התיישבתי מתחת לפגודה בבית הקפה השיקי, וליד הקפה ומאפה (על המשקל אני בינתיים שומרת רק שלא ירד), מניתי לעצמי אותם. את הנכסים החשובים בחיי.
ילדת הקסם הבכורה שלי
בת 16, מוכשרת בטירוף בכל מה שנוגע לאמנות, מוסיקה ואפילו תנועה. רק עכשיו קיבלה את הצו הראשון, המלחיץ מלחיץ הזה, שבינינו, מקנה לה המון הנחות בימים אלו, כי לפעמים כשאני כועסת עליה, כשאני מרגישה מודרת/מושתקת/מנוצלת, אני נזכרת שבעוד שנתיים היא חיילת, ועוברת לדום שתיקה. לפעמים נדמה לי שהיא אורחת בביתנו. כל ניסיון לתשומת לב ושיחה נתקל בחומה, 'שששש שקט אני מקליטה/רואה סדרה/לומדת'!
שומרת שהחיוך לא ימוש מפניך היפיפיות.
הבן המיוחד במינו
בני המיוחד. בן 11. תאום אבל לא דומה בכלל לאחותו שיצאה שתי דקות אחריו, ולומדת שכבה מעליו. ילד שמח שלוקח את הזמן, טוב לב, לא מוטרד מלימודים. ילד שצריך לשקף לו את ההצלחות שלו, קטנות כגדולות. המיוחד שלי, שצריך מגע ומתמסר לו, ילד עם שכל חריף והמון המון הומור. הוא נראה כמו מאהב לטיני וברור מה מחכה לי עוד שנים מעטות. אוהב אתגרים אבל זהיר, 'אני ילד עִִדין אמא', הוא אומר לפעמים, כשהוא חושב שמצפים ממנו ל'התנהגות' אחרת.
שומרת שהמוסיקה תמיד תערב לאוזניך, אהוב.
הרקדנית עם הנשמה העתיקה
בתי הקטנה, תאומתו של בני היקר, אהובה, תכשיט יקר ונדיר. בת אחת עשרה עם נשמה של בת מאתיים, תמיד הייתה כך. עוד מילדותה, היא בורכה במאגר בלתי נדלה של אמפטיה לסביבה, היא מזהה ומבינה ניואנסים שמבוגרים לא מבינים. חרוצה, בטוחה בעצמה וביכולותיה ומוכשרת עד בלי די. ילדה שיש לה ריח של וניל מהעור, ושלא ייגמר לעולם.
שומרת על החיבוק הנפלא שלך, שלא תפסיקי לרקוד.
אני מכירה אותך מאיזשהו מקום?
בן הזוג האהוב והחזק שלי, מי שכבר בגיל 19 ידעתי לבחור, ידעתי שאותו ארצה לתמיד. נוירוטי לשעבר שהחליט בגיל 40 שהוא בכלל יוגיסט. תמיד ידע להצחיק אותי בשנינות (וזה הרי מה שחשוב בגבר), בן מזל גדי נולד עם סקרנות בלתי נגמרת וידע עצום שצבר עם השנים, שותף מלא לדרך, עד כדי כך שבתי הבכורה, כשהייתה בת כשנה וחצי, הייתה מתקנת את השיר המסורתי, ''לא אבא הלך לעבודה אמא. אמא הלכה לעבודה!'. בתקופה שבה אני פרנסתי את המשפחה הקטנה שלנו בחו"ל, כדי שהוא יסיים תואר שלישי בהרווארד, האוניברסיטה מס' 1 בעולם. שומרת עליך ועל האהבה העמוקה והקשר שלנו, שעמד באתגרים של החיים.
הגמישות התעסוקתית שלי
בבוקר אני שומעת על הפקקים רק ברדיו, אבל יום העבודה שלי מסתיים לעיתים קרובות אחרי 22:00 בלילה. כבר חמש שנים שאני עצמאית לחלוטין, עם משרד ביתי משלי. לפני כן הייתי חלק ממשרד גדול שהגביל את יכולת הצמיחה שלי. היום, ממרום חמש שנים של עבודה תחת המותג שלי ושלי בלבד, אני נהנית מגמישות יחסית בלוחות הזמנים, אני יכולה להכניס כביסה למייבש בזמן שאני מנהלת משא ומתן סוער על דירה ואני יכולה גם לשרוף שניצלים כשמתעוררת בעיה, שנייה אחת לפני סגירת העסקה.
גמישות כן. שאנטי? ממש לא. העבודה שלי לעולם לא נגמרת.
התנסות בסבון צטאפיל
אנחנו רגישים לנכסים המשמעותיים שעליהם אנו שומרים מכל משמר. בתור מי שאינה מבקרת לעיתים קרובות אצל הקוסמטיקאית ובמספרה, יש תחום שתמיד אקפיד עליו, טיפוח עור הפנים בבית.
לאחרונה קיבלתי להתנסות תרחיץ ניקוי לעור שמן ותחליב ניקוי לעור יבש של צטאפיל. חלקתי את התכשירים עם המתבגרת שסובלת ממעט אקנה ומעור שמן.
לאחר שימוש של מספר ימים, התחושה של העור נקייה ונעימה.
במיוחד, מציינת המתבגרת, הסובלת מאקנה, את התחושה הנקייה והחלקה באזור המצח והאזורים השמנים . ואם הנכס מס' 1 מרוצה, מי אני שאתלונן?!
