ארבע תערוכות המציגות את הקול הנשי של יוצרות הקומיקס והקריקטורה בישראל:
"עלי תאנה", פרידל שטרן
תערוכה לציון 100 שנים להולדתה של חלוצת הקריקטורה והקומיקס בישראל ולציון השלמת תהליך הדיגיטציה של ארכיון פרידל בשיתוף אוניברסיטת הארוורד
"בקיצור ישראלית"
12 שיחות עם יוצרות קומיקס כאן ועכשיו
שלושה דורות של יוצרות קומיקס המבטאות את המציאות היום יומית בצורה אינטימית ומדויקת
משתתפות: בתיה קולטון, רותו מודן, דורית מיה גור, מירה פרידמן, אילנה זפרן, הילה נעם, עינת צרפתי, רחלי שלו, אורית עריף, קרן מאי מטקלף, שמרית אלקנתי, יערה עשת
תערוכת המיטב של
התחרות השלישית לקריקטורות ע"ש פרידל שטרן
בנושא "בקיצור ישראלית"
תערוכה המציגה את העבודות המשתתפות בתחרות הדו-שנתית לקריקטורות לא פוליטיות ע"ש פרידל שטרן ז"ל, המשקפות נקודת מבט עכשווית על שאלות של נשיות וישראליות
"איורים מפטפטים", איה גורדון-נוי
אוצרת: מיכל פז קלפ
השפעותיה של שפת הקומיקס על יצירותיה של אמנית הקולאז' איה גורדון-נוי. באיוריה העשירים בפרטים, בחומרים וברעיונות נוכחוֹת תמיד אותיות ומילים – כמרקם, כצלילי רקע או כצורה גראפית.
פרס עפרון הזהב לשנת 2016 למירה פרידמן
פתיחה: 16/2/16 – נעילה: 27/8/16
המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, חולון יפתח את עונת תערוכות החורף כשהוא מציג את קולן הייחודי של יוצרות קריקטורה וקומיקס בישראל. תחת כותרת העל "מוזיאון משלהן", המצוטט מתוך ספרה הידוע של ווירג'יניה וולף "חדר משלך", יהווה המוזיאון מרחב אישי ל 14 יוצרות קריקטורה וקומיקס בנות שלושה דורות ועוד עשרות של יוצרות ויוצרים השותפים לתחרות הדו שנתית על שם פרידל שטרן ז"ל לשנת 2016.
היסודות לקומיקס ישראלי נשי בתרבות המקומית יוצגו בתערוכה "עלי תאנה" החוקרת את נקודת המבט הייחודית והנשית של חלוצת הקריקטורה והקומיקס בישראל, פרידל שטרן ז"ל שהשנה ימלאו עשור שנים למותה ו-100 שנים להולדתה. ב"עלי התאנה" ספרה הומוריסטי המשובץ ברמיזות מיניות על אדם וחווה בגן העדן פרידל צוחקת על היום יום, נשים גברים ומערכות היחסים באמצעות אלמנטים פשוטים החוזרים על עצמם במשמעויות שונות: אדם, חוה ועץ הדעת. במסגרת תערוכה זו יוצגו קריקטורות מתוך הספר, סקיצות הכנה לספר, קריקטורות שלא נכנסו לספר וקומיקסים קצרצרים בפורמט של סטריפ-קומיקס.
פתיחת התערוכה מקבילה גם לסיומו של תהליך חשוב בשימור מורשתה של פרידל שטרן, שהייתה האשה היחידה בקבוצת הקריקטוריסטים והקומיקסאים שפעלו בעשורים הראשונים של מדינת ישראל והותירה בצוואתה את עיזבונה המונה למעלה מ 250 אלף יצירות למוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון. בימים אלו נשלם תהליך הדיגיטציה של ארכיונה בשיתוף אוניברסיטת הארוורד.
המוזיאון יקיים זו השנה השלישית את התחרות והפעם תחת הכותרת: "בקיצור ישראלית" – בעקבות "בקיצור, ישראל"- ספרה של שטרן בו ציירה וכתבה על ישראל מנקודת מבט חיצונית לכאורה, של זוג תיירים. בתערוכה יוצגו יצירות שהשתתפו בתחרות ונעשו על ידי חובבים ומקצוענים כאחד ומשקפות נקודת מבט עכשווית על שאלות של נשיות, ישראליות ומה שבין שני מושגים טעונים אלה.
בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לפריחה של יוצרות קומיקס וקריקטורה בעלות קול ברור וייחודי שלא עסוקות רק באיור ספרי ילדים, או קישוטים לחדר האוכל, אלא מבטאות את מהותן כנשים יוצרות בתערוכה בקיצור ישראלית" – 12 שיחות עם יוצרות קומיקס כאן ועכשיו יוצגו יצירותיהן של יוצרות קומיקס פעילוֹת המבטאות את המציאות ברמה אינטימית ומדויקת: בתיה קולטון, רותו מודן, דורית מיה גור, מירה פרידמן, אילנה זפרן, הילה נעם, עינת צרפתי, רחלי שלו, אורית עריף, קרן מאי מטקלף, שמרית אלקנתי ויערה עשת. היוצרות חושפות במילים ובקו סצנות אנושיות, מחוספסות, נוגעות וכואבות, מעוררות חיוך, דילמות, מחשבות וסיפורים ארוכים המאפשרים לקרוא את מה שבחרו לספר על עצמן, על חייהן, על חיי הסובבים אותן, על החיים כאן.
כך למשל, תציג בתיה קולטון קומיקס הנשען על חוויה אישית של מתבגרת צעירה והבילוי המשפחתי בים שרווח בישראל של שנות ה-70 וה-80 כפי שנחרט בזיכרונה. שמרית אלקנתי מעבירה לנייר את הזמנים הלא פשוטים ממלחמת לבנון השנייה בקומיקס "סבא הר וארמוזה" המבוסס על סיפור אמיתי מזמן המלחמה. מירה פרידמן מספרת על הילדה נילי שחיה בירושלים המחולקת לפני מלחמת ששת הימים ומאוהבת בילד מכיתתה כשהיא מנסה למשוך את תשומת ליבו במעשים שונים ומטורפים. עינת צרפתי מתארת בקומיקס שלה את חווית הנדידה שיש בנסיעה באוטובוס ומשלבת אותה בסיפור נדודים של שני אנשים.
יצירותיה של אמנית הקולאז' איה גורדון -נוי עומדות במרכז התערוכה "איורים מפטפטים" הבוחנת את השפעותיה של שפת הקומיקס עליהם. באיוריה העשירים בפרטים, בחומרים וברעיונות נוכחוֹת תמיד אותיות ומילים – כמרקם, כצלילי רקע או כצורה גראפית. נדמה שהעבודות המלוות ברובן טקסטים ספרותיים מבקשות לספר גם הן סיפור החורג מהטקסט שהן מלוות. הן עושות זאת באמצעות כלים חזותיים וטכניקה וירטואוזית, אך באופן מפתיע, בוחרות גם לפטפט עם הקוראים בשפה טקסטואלית לכל דבר.
