פעמים רבות ניצבים אזרחים חסרי אונים מול רשות מקומית, שפועלת ככל העולה על רוחה, לעיתים בניגוד לחוק או להחלטה מפורשת של בית המשפט.
במקרים כאלה, גם אם בית המשפט יצביע על מחדל של הרשות ויורה לה לשלם פיצויים למי שנפגע, הרי שהתשלום לא יתבצע מכיסם הפרטי של עובדי הרשות, אלא מכספי המסים והתמיכות שמקבלת העירייה.
במציאות שכזאת, המוטיבציה של רשויות מקומיות לפעול בהתאם לחוק ולהוראות בית המשפט- עלולה להיחלש.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', המתמחה במשפט פלילי וצווארון לבן, מגמה של שינוי ניתן לזהות בימים אלה ממש.
עו"ד יסלוביץ' מתייחס להחלטה שפורסמה לאחרונה, בדבר ניהול חקירה פלילית נגד עשרות בכירים בחמש עיריות ורשויות מקומיות שונות.
הפרשה החלה כאשר התגלה כי חלק מהעיריות לפחות, לא פעלו להנגשת מבני ציבור למוגבלים, ובכך עברו על חוק הנגישות.
"מדובר בסוג של תקדים – מפני שזו הפעם הראשונה שבה מתנהלת בארץ חקירה פלילית נגד בכירי רשות מקומית, בגין אי קיום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", אומר עו"ד יסלוביץ'.
לדבריו, החלטה זו מחזקת את כוחם של אזרחים
בפנותם למשטרה, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד עובדי העיריות, במקרים שהם חשים פגיעה כתוצאה ממחדלי העירייה.
"קנסות אישיים גורמים לתיקון מחדלים"
לדברי עו"ד יסלוביץ', לא סתם נקבעה סנקציה פלילית נגד בעלי תפקידים ברשויות מקומיות בחוק הנגישות.
לדבריו, אוכלוסיית המוגבלים זקוקה לקיום החוק, אך מן הסתם מתקשה להפעיל כוח ולחץ על הרשויות.
"על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ניתן להגיש כתב אישום נגד עובד ציבור בגין הפרת החוק, כאשר הקנס יכול להגיע עד לסכום של 75 אלף שקלים", מסביר עו"ד יסלוביץ'.
"במקרה של הרשעה בבית משפט, העבירה עלולה להסתיים בהעברת הבכיר מתפקידו, ואפילו במאסר".
לדברי עו"ד יסלוביץ', הצעדים הפליליים שננקטו נגד אותם עובדי עירייה בכירים עוררו בהלה לא קטנה בקרב הרשויות.
העובדה כי הפעם הוחלט על חקירה פלילית, גרמה לעובדי הרשויות להבין כי הם אינם חסינים עוד מפני דין פלילי אישי.
לדבריו, ניכר שההרתעה עבדה: ראשי הרשויות נדרשו להסברים ולפעולות מיידיות לאור המחדלים, ופתאום החלו להשמיע קולות בדרישה לתוספת תקציב, לשם קיום חוק הנגישות.
"ההרתעה האישית גרמה לדברים לזוז, אבל התמריץ הזה לא שמור רק לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", מסביר עו"ד יסלוביץ'.
לדבריו, על נבחרי הציבור לזכור כי הם מצויים תחת ביקורת אישית תמידית, ועלולים לשאת באחריות אישית ובקנסות בגין מחדלים שונים לגמרי.
קנסות של אלפי שקלים לראשי העיריות דימונה ורחובות
לדברי עו"ד יסלוביץ', גם החוק למניעת מפגעים מאפשר הגשת כתב אישום והטלת קנסות, נגד בכירי רשות מקומית בגין הפרת החוק.
עו"ד כך למשל, בשנת 2003, חויבו ראש מועצת דיר-אל אסד ומנהל מחלקת התברואה של המועצה לשלם קנס בסך 10,000 שקלים, בשל עבירה על חוק מפגעים.
בנוסף, הם חתמו על התחייבות בסך 20,000 שקלים להימנע מלעבור על החוק במשך שנתיים.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור שהוגש בשנת 1997 כנגד הרשעת ראש עיריית דימונה וסגנו, בגין עבירות על החוק למניעת מפגעים.
בית המשפט המחוזי אישר להטיל על ראש העיר ועל סגנו קנס אישי של 1000 שקלים כל אחד או 10 ימי מאסר, לאחר שמצא אותם אחראיים לטיפול לוקה
במקרים של זיהום אוויר וריח רע בעיר.
בנוסף, חייב אותם בית המשפט לחתום על כתב התחייבות בסך 5,000 שקלים, שלא יבצעו בעתיד עבירות דומות.
גם חוק המים מאפשר העמדה לדין פלילי
גם חוק המים מאפשר הטלת קנס אישי והעמדה לדין של עובד עירייה, בגין ביצוע עבירה של זיהום המים. עו"ד יסלוביץ' מספר על מקרה שארע גם הוא בשנת 2003, בו הורשעו ראש עיריית רחובות ושני בכירי עירייה, בעבירות של זיהום מים ושל לכלוך רשות הרבים, בעקבות הגלשת שפכים לא מטופלים אל מערכת הביוב העירונית ואל נחלים שבאזור.
לדברי עו"ד יסלוביץ', בית המשפט חייב את ראש העיר ואת עובדי הרשות הבכירים בקנסות כספיים, "בגין גרימת מפגעי ריח, יתושים וזיהום הסביבה, תוך הפגנת זלזול וחוסר אכפתיות לבריאות הציבור, לחי, לצומח ולמים".
עיריות ירושלים והרצלייה פעלו בניגוד לחוק
"מקרים אלה מוכיחים, כי אין כל סיבה שאזרחים יגיבו בחוסר אונים אל מול מקרים בהם רשויות מקומיות מצפצפות על החוק", אומר עו"ד יסלוביץ'.
למרבה הצער, לא חסרים מקרים כאלה במגוון רשויות מקומיות.
כך למשל, מספר עו"ד יסלוביץ' על מקרה שארע בחודש נובמבר 2011, בו סירבה עיריית ירושלים להעניק את התמיכה הכספית המגיעה לאנשי "הבית הפתוח" בעיר, המייצגים את הקהילה ההומו-לסבית.
העירייה פעלה במקרה זה בניגוד לפסיקת בג"ץ, ואנשי הבית הפתוח פנו לבית המשפט כדי שיורה לה להעביר את הכספים.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', בית המשפט הורה לעירייה בסופו של דבר להעביר את התמיכה הכספית, בצירוף 15 אלף שקלים הוצאות משפט, אבל כספי הארנונה של תושבי העיר הם שמימנו, למעשה, התנהגות לא חוקית של העירייה.
עיריית ירושלים לא לבד: מספר חודשים לפני כן, בחודש יוני 2011, התעלמה עיריית הרצלייה מהחלטת בית המשפט העליון, וקידמה פרויקט במסגרתו בנין הלגונה במרינה יתפקד כבית מלון במשך 9 חודשים בשנה.
עשרות דיירים במרינה, בעלי הדירות עצמם, הגישו עתירה נגד ראש העיר, ומשלמי המיסים נשאו בעלויות של ההליכים המשפטיים שנלוו לצעד זה.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', תושבי אותן ערים לא פנו בדרישה לפתיחה בהליך פלילי, או בקשה לביזיון בית המשפט – אך הקרקע להליכים אישיים שכאלה קיימת
במקרים רבים בהם עיריות לא פועלות על פי הכרעות בתי המשפט, ואף מצפצפות עליהן בראש חוצות.
דוגמאות שכיחות יותר אפשר למצוא גם בהתנהלות של עיריות מול גורמים עבריינים, והעלמת העין מאזורים בהם העירייה מעלימה עין מפגיעה בחוק, מטעמים השמורים עימה.
כך למשל, התפרסמה לפני מספר שנים פרשה, אותה עוררה עמותת רגבים, לפיה המועצה האזורית אבו-בסמה, אפשרה כביכול בניה בלתי חוקית רחבה ומסוכנת ביותר בשטחה, בניגוד מוחלט לצווי הריסה שניתנו על ידי בית המשפט.
גם כאשר עמותת רגבים, העוקבת אחר השתלטות על אדמות מדינה, התריעה על המקרה, המשיכה המועצה בשלה.
גם עיריית ירושלים הגיעה לפתחו של בית המשפט על מנת להגן על הצבת קראוונים מטעמה, וללא היתר, בעיר.
הרתעה חשובה
לדברי עו"ד יסלוביץ', עד לאחרונה היה מקובל לחשוב כי ראש מועצה או עירייה משלם את מחיר מחדליו בקלפי, ויחד עימו מסתלקים גם ראשי האגפים במועצה המקומית שלא עושים את תפקידם כראוי.
האפשרות והשכיחות לתביעה פלילית נגד ממלאי תפקידים, בשל תפקודם הלוקה, בין בחירות לבחירות – טורף את הקלפים.
"העובדה שעובדי ציבור בכירים חשופים כיום להעמדה למשפט פלילי ולתשלום קנסות כספיים באופן אישי, היא בעלת משמעות מרתיעה ברורה" אומר עו"ד יסלוביץ'.
"ככל שהידיעה על אפשרות להעמדה פלילית תרווח בציבור, וככל שייעשה בה שימוש רב יותר, כך ידאגו ראשי העיריות ובעלי התפקידים העובדים תחתיהם, למלא את תפקידם כשורה, ולא יראו בפרק הזמן בין בחירות לבחירות, כמגרש בו אין דין ואין דיין" דברי עו"ד ניר יסלוביץ'.
עו"ד ניר יסלוביץ' law.co.il-www.nir עוסק רבות בדין הפלילי, בעבירות צווארון לבן, ובייצוג נאשמים בפני בתי משפט בישראל.