לא רחוק מכאן, במרחק של מספר שעות נסיעה ומסע קסום בין ההרים הגבוהים של מדבר סיני, מתחבא לו גן העדן. אולי לא זה המקראי שבו הנחש פיתה את חווה לטעם מעץ הדעת, אבל כאשר מתקרבים אל הלגונה הכחולה ורואים את קו האופק צבוע כולו טורקיז, אי אפשר שלא לתהות אם לא קיים איזה ציווי אלוהי על כל מי שרואה את המקום הזה בשתי עיניו. למעשה, הבעיה הכי גדולה עם הלגונה הכחולה היא לחזור ממנה…
רצועת החוף הקטנה, החבויה בין ההרים לים ואי אפשר לראותה מהכביש הנמתח לאורך חופי סיני, היא המשך של רצועה בשם ראס אבו גלום הנמצאת כחמישה קילומטרים דרומית לה. זהו אזור פחות מתוייר ופחות מפותח מבחינת מתחמי אירוח. ההגעה אליו כרוכה אמנם במאמץ קל אבל ככל הנראה אין אדם אחד בעולם שחזר משם וטען שהמאמץ לא היה משתלם. לאורך הלגונה הכחולה יש מספר מתחמי אירוח בסיסיים, עם תנאים מאוד ראשוניים – מקלחות אין ממש, שירותים זמניים ולא תמיד עם מים זורמים בהם, חושות פשוטות מקש ושום זכר לחשמל או קליטה סלולרית. גם בגזרת האוכל, שם המשחק הוא פשטות – ירקות, אורז, סלט וטחינה וכמובן דגים טריים ממי הים האדום.
ניכר בהחלט שהמקום מתפתחת אט אט, נבנות חושות חדשות, פינות ישיבה והצללות אולם בסיני כמו בסיני – לכל דבר יש את הזמן והקצב שלו. סביר שאם תסעו שוב בשנה הבאה, לא תראו איזו התפתחות דרמטית ביחס לקיץ האחרון. אחרי הכל, את הכביש לאורך חופי סיני לקח להם רק 10 שנים לחדש. המחירים בלגונה הכחולה בהתאם – 50 עד 70 לירות ללילה בחושה, תלוי מתי הגעתם, ועוד מחצית מהסכומים האלה עבור ארוחה טעימה ומשביעה.
אז מה עושים כל היום בלגונה הכחולה? אתם מתכוונים חוץ מליהנות משלוות עולמים של נוף עוצר נשימה של הזריחות היפות בעולם? ובכן, בגלל הרוחות המגיעות ממזרח, שהן לעתים חזקות מאוד, הלגונה הכחולה היא אחד המקומות הטובים בסיני לגלישת רוח (קייטסרפינג). הלשון הנכנסת אל תוך החוף מספקת משטח גלישה מעולה ורדוד שבקרקעיתו יש בעיקר חול, כך שאין חשש ממפגש לא סימפטי עם כל מיני שוכני ים פחות ידידותיים לרגל יחפה, כמו קיפודי ים או אפילו אבנים חדות. במים העמוקים יותר אפשר גם לשנרקל ולראות את הריף הנהדר שנמצא לא רחוק מקו החוף.
כאמור, הנסיעה ללגונה הכחולה כרוכה במעט מאמץ, יש שיאמרו שזה חלק מהקסם שלה…ניתן להגיע מאזור נואיבה/ראס א-שטן ברכב שטח דרך ההרים, נסיעה חווייתית בפני עצמה של כשעה וחצי דרך נאת המדבר ביר זע'יר (שווה לעצור להתרעננות) או בשיט נחמד בסירה מאתר הצלילה בלו הול שנמצא מעט צפונית לדהב. הסירה תביא אתכם לראס אבו גלום, שכאמור נמצא כחמישה קילמטרים דרומית ללגונה הכחולה, ומשם אפשר להגיע בנסיעה קצרה על רכב שטח (כל מי שנמצא בראס אבו גלום יוכל לסדר לכם אחת כזאת) או על גמל במסע קצת יותר ארוך. אם אתם מיטיבי לכת ממש אפשר בהחלט גם ללכת ברגל, אם כי לא בטוח שההמלצה ללכת מספר קילומטרים לבדכם ברגל במקום ללא קליטה ובלי הרבה תנועה זה רעיון טוב כל כך. חוצמזה אתם בחופשה בסיני, אין סיבה שתצאו למסעות במדבר.
חשוב לציין כי הדרך ללגונה הכחולה, זו שעוברת בין ההרים, לא מתאפשרת בכל שעות היממה. המצרים סוגרים אותה מטעמי ביטחון בשעות מסוימות – בדרך כלל אחר הצהריים – ולכן אל תעשו את הדך הזו לבד בכל מקרה, גם אם אתם מכירים את השטח. המקומיים יודעים בדיוק את השעות ואת הדרכים הטובות והיפות ביותר להגיע ללגונה הכחולה ומומלץ בחום להיעזר בהם. סביר שאחרי פעם אחת, כבר תתחילו לספור את הימים עד הפעם הבאה.