כבר לפני מספר שבועות לא רב פתחתי את הבלוג הראשון שלי, אך עדיין לא הצלחתי להעלות אף פוסט כתוב. המון דברים התרוצצו לי בראש על מה לכתוב, כמה ואיך לכתוב, שאצליח לעניין את הקוראים. אז ראשית אספר קצת על עצמי: אני עינבל, בת 48 וגרה רוב שנותי בהרצליה, כיום מנהלת עסק ובעלת סטודיו לפיאלטיס – מהוותיקות בתחום, מומחית ביציבה נכונה ובפילאטיס שיקומי. אני גם מלמדת מורות, ומעבירה קורסים וסדנאות בתחום. לאחרונה התחלתי להכנס יותר לתחום הרגשי- כי הרי גוף ונפש אחד הם.
החלטתי להתקדם לכייון התחום הטיפולי – רגשי, על ידי שיטה שנקראת פילאטיס ת'רפיה, והיא כוללת בתוכה תנועה משקמת, ושיח תוך כדי תנועה. כשהגוף זז עולים דברים. מחשבות שמובילות את האדם לתנועה שלא בהכרח מודעת, ולכן אני כמאבחנת יכולה לזהות זאת – ולעבוד עם זה.
תחום זה מאוד מעניין, והיום מתפתח בקצב מהיר מאוד.
עבודתי בעוד זמן קצר תתתפוס תאוצה רבה. יש לי את היכולת לצפות קדימה, ובכל דבר שעשיתי עד היום תמיד הייתי חלוצה. לפני מספר שנים כשהגעתי עם התירגול הפונקציונאלי הסתכלו עליי כמו עב"ם ולא ידעו איך לאכול זה. היום אין אחד שלא עושה את זה ומורים לומדים עוד ועוד פיאלטיס ותנועה הוליסטית.
הראיה הרחבה שלי תמיד היתה בי, אך לא תמיד ידעתי להכיר בה, רק בשנים האחרונות. בהמשך אעלה עוד ועוד מידע על התחום ועלי, על מנת שתוכלו אולי גם לשאול או להגיב. ובינתיים, שבת שלום:)
