המשימה היתה פשוטה לכאורה. לערוך קניות שבועיות. הקצבנו 200 דולר לשבוע כדי להחזיק פה מעמד כל השנה. המחושב שבינינו חישב וזה המצב וצריך להצטמצם. ניגשנו למלא את העגלה רק במה שצריך. ברבע שעה הראשונה הכל הלך חלק. לא חייבים גלידה, נאכל שוקולד חלב. נקנה רק מוצרי בסיס, השווינו מחירים של קורנפלקס ועוד ועוד, אבל כשגלשנו לאיזור כלי הבית התחלנו טיפה לחרוג.
המצעים היו זולים בהרבה ממה שחישבנו. אבל ממש. אז הבאתי שלושה סטים לכל אחד, שלא יהיה עומס על הכביסות. את המגבות הוא כבר הביא בעצמו. שמונה לפנים ושש גדולות. אמנם תיכננו לקנות רק שלוש מכל סוג, ובאמת אפשר להסתדר עם שלוש כי הבאנו איתנו קצת מהארץ. אבל תראי את המחיר.
בחלק של המטבח מודה שכבר הלכנו קצת לאיבוד. ברגע הראשון אני עוד בחרתי סכום זול, כוסות וצלחות פשוטות אבל אז הוא הגיע משתנק, סט המחבתות היוקרתי. זה שרצה תמיד ב- 30 דולר (!!!). שלוש מחבתות , שאפילו בארץ עם שתי משכורות הייטק התקמצנו לקנות. טוב, הוא הבשלן. תשים. כשראיתי את מחירי הסירים כמעט ופצחתי בהורה. מחבתות כבודן במקומן מונח, אבל חייבים גם סירים. ברור. לקחתי עוד שני סירים בזיל הזול. וכשהלך לבחור מכונת קפה, שמתי עוד שניים קצת פחות בזיל הזול.
חייבים צעצועים פסקתי. משהו קטן. מסכנות הבנות. גם ניתקנו אותן מכל החברים וגם מהצעצועים?! הברביות עולות רק 10 דולר. לקחתי לכל אחת שתיים, וסט שמלות להחלפה. גם הלגו כל כך זול שפשע לא לקנות פה לגו. זה נורא תורם להתפתחות ולפיתוח של כל דבר פחות או יותר. שמנו אחד ענק ושניים קטנים. ובובות פרווה שעולות חמישית מבארץ. הגדולה מתה על זה, לא יכולה לישון בלי. העמסנו כמה כי היה קשה לבחור.
לכלב בחרנו כרית ענקית שתופסת חצי סלון רק ב 20 דולר. בארץ קנינו לו אחת קטנטונת במאתיים שקל. לא יאומן. איך עובדים עלינו בישראל. לקחנו לו עוד כמה צעצועים קטנים ושק ענק של המזון הכי הכי. דווקא לא היה יותר זול מבישראל אבל גם לא הרבה יותר יקר.
עיני ברקו כשראיתי שבגלל הסתיו האופניים עכשיו בחצי מחיר. אסור לפספס את זה. עד שיצאנו מהעיר למקום פתוח, שהילדות יסעו קצת. בחרתי שני אופניים, סקייטבורד וקסדות כי חוק זה חוק, לא נורא שהקטנה עוד לא נוסעת בכלל. תלמד בצ'יק צ'ק.
העפנו מבט חטוף על העגלה . פתאום נראה שלקחנו נורא מעט אוכל. עשינו אחורה פנה לאיזור המזון. העמסנו חטיפים שנראו מיותרים בהתחלה, ועכשיו קצת פחות. הוא רץ להביא אוכל קפוא, אננס טרי וקיווי ניו זילנדי, ואני הוספתי חבילה של 5 ליטר גלידה וסלסה לטעום מה זה. שני סוגים.
רגע לפני הקופה נזכרתי שחייבים בגדים כי מתחיל להיות קריר בערבים. לא יאומן המחירים. ג'ינס בעשרה דולר. לקחתי לכל אחת חמישה ועוד ארבעה טייצים כמעט בחינם. היו גם טישירטים צבעוניים עם הדפסים מטריפים בשלושה דולר. לקחתי עשר. לכל אחת. כי אין דבר כזה יותר מדי חולצות.
ממש ליד הקופה, עמד סטנד עם תיקי בית ספר. 15 דולר. שפשפתי עיניים. בארץ עדיין יורדים לנו תשלומים על התיקים של כיתה א'. לקחתי שיהיה. מה? זה לא כסף.
גמרנו עם שלוש עגלות של מוצרים שחייבים במחירי רצפה. הקופאית אמרה ביובש אלף ושלוש מאות דולר. שילמנו וברחנו. אוי ואבוי…