החודשים האחרונים היו כל כך עמוסים, שכלל לא התפניתי לחשוב על חופשה בקיץ הנוכחי, ובמידת מה, גם הרגשתי שקצת מיציתי את אותן הנסיעות המשוכפלות. עוד בטרם התמלאו האינטרנטים בדילים לחו״ל מהיום למחר ונתב״ג בחברות תעופה מוזלות, כבר סימנתי V על ניו יורק, בנגקוק, אמסטרדם, ורשה ואפילו מערב-הונשו היפנית. מהרגע שבו נפתחו השמיים, הורדתי מהרשימה עוד כמה בירות (ובירות) כמו רומא (שאכזבה), וינה (שהדהימה), פירנצה (שעילפה) ואפילו מדריד (שאין מילים לתאר).
אבל באיזה שהוא מקום אני קצת עייפה מאותן ערים אירופאיות קלאסיות, ומחיפושים אחר ״10 הדברים שחייבים לראות/ לעשות״, מהמרדף אחר הפריים המושלם של מגדל אייפל (שבכלל אסור לצלם אותו, הידעתן?). אז החלטתי שבפעם הבאה שאני נוסעת לחו״ל, אני הולכת על טיול-קונספט, טיול שכל כולו עוסק בנושא אחד שמדבר אליי ומעניין אותי.
אז אני, כמו המידענית שהינני, מעמידה כאן לרשותכן כמה המלצות על נושאים וסיורים. מי שלא מעוניינת להתחייב לכמה ימים שכל עניינם הוא תמה אחת, תמיד תוכל למצוא סיורים בני כמה שעות או יום-טיול. את הסיורים הנקודתיים תוכלו למצוא בחיפוש קליל לפי היעד והנושא המועדף עליכן, ואלו יעשירו את הנסיעה, אבל לא ״יכבלו״ אתכן לקבוצה. כיוון שבכל רגע נתון תמצאו אינספור דילים לחו״ל ואינסוף סיורים-תמאתיים, ניתן לומר שהאפשרויות הן די בלתי מוגבלות.
לא גרגרניות, מאושרות
הדרך לליבו של גבר, כך נהגו לומר, עוברת בקיבתו. אז זה אולי נכון לגברים מסויימים, אבל מה שבטוח זה שהדרך להכרת איטליה, יפן או ויאטנם עוברת במטבח. כבר כמה שנים שסיורים קולינריים תופסים תאוצה בפורמטים שונים ברחבי העולם ומושכים אליהם תיירים רעבים: שיטוטים בין שווקים, ארוחות במסעדות, סיורי לקטות, ביקורים במפעלים, סיורים ייחודיים לטבעוניות ולאומניבוריות, או בנוסח Farm to Table, וברוב המקרים גם שיעור בישול אחד או שניים. ״טיולי הגורמה״ הללו יאפשרו למשתתפות והמשתתפים להכיר מקרוב יותר את אוצר התבלינים, נימוסי השולחן, שיטות הבישול – כל אחד בנפרד וכולם ביחד, מספרים אודות התרבות המקומית בדרך הכי מענגת שיכולה להיות.
החלום: סיור קולינרי באיטליה עם משה בראל מפסטה דלה קזה
לא שיכורות, מבושמות
מי שמעדיפה לשתות את חצי הכוס המלאה, תתעניין בוודאי באחד מטיולי-השיכר הקיימים. בסיורים שאלכוהול הוא המוטיב המרכזי בהם, תפגשו במזקקות הוויסקי הסקוטיות, יצרני יין צרפתים או קליפורניים, סוחטי לימונצ׳לו, מבשלות בירה לאגריות, מאלטיות או ביו-אקולוגיות – וגם פה רשימת האפשרויות ארוכה. צ'ירז.
החלום: סיור בעקבות יצרני יין בעמקי נאפה וסונומה
לא מצטלמות, מצלמות
עברו חלפו הימים שצילום היה נחלתם של אנשי מקצוע בלבד, אבל אלו יכולים ללמד אותנו כמה דברים שאנחנו לא יודעות מי שברשותה מצלמה, תשוקה לנושא ורצון להתעמק, יכולה להצטרף לאחד מאין ספור מסעות עם עדשות. סיורים בסביבות אורבניות זמינים למתעניינות, כמו גם טיולים מאורגנים שיקחו אתכם בין נופים עוצרי נשימה.
החלום: סיור ברחבי איסלנד וגרינלנד עם מוט סלפי או עדשה רחבה
לא שומעות, מאזינות
ככל שאני מזדקנת אני מאבדת את הסבלנות לשמיעת מוזיקה מודרנית. בזו הקלאסית אני מוצאת נחמה. בחודשי האביב והקיץ מתקיימים ברחבי אירופה שלל פסטיבלים לחובבות באך, אופרה, ואגנר או מוצרט וגם דבוז׳אק. הטיולים המאורגנים בז׳אנר יסגרו לכן את הפינות של הזמנות הכרטיסים המבוקשים על ידי חננות-קלאסיות אחרות, יקחו אתכם לסיורים מודרכים בעקבות המלחינים והמקום.
החלום: פסטיבל דבוז׳אק בפראג
הן רוכבות ושרות
לפני כמה שנים פגשתי אישה אחת מקליפורניה בבלגרד, שסיפרה לי שלמעלה משבוע היא וחבריה למסע מדוושים לאורך נהר הדנובה, הנובע באזור היער השחור ומתפתל לאורך 2,860 ק״מ עד לים השחור באזור רומניה. מסע האופניים כלל 40-70 ק״מ של רכיבה ביום, טיול הרפתקני שכלל לדבריה ״נופים מעלפים, נקודות תצפית מרהיבות וצחוקים בלתי נגמרים״. רכיבה לאורך הדנובה היא רק אפשרות אחת מיני רבות, ובכל מקום (כמעט) שתחשקו תמצאו סיורים, שבילים ואפילו אופניים להשכרה.
החלום: לרכב לאורך החוף האדריאטי בין טריאסטה לפולה
מה אכתוב לכן קוראות יקרות, ככל שאני ממשיכה לחפש – כך אני מוצאת: סיורים בבתי קברות היסטוריים חיננים; בין גלריות לאמנות עכשווית בצ׳לסי; בעקבות בתים-רדופי-רוחות; בין פארקי שעשועים; שופינג-עילי בערים אופנתיות; סיורי כתיבה ושוטטות ברחובות אתונה; בין קניונים נטושים בארה״ב – והיד עוד נטויה. כל מה שנותר לי (ולכן, אם תרצו) לעשות זה להחליט על נושא, לחפש (ולמצוא) בין הדילים לחו״ל לקיץ, ולצאת להרפתקה. עד שאגיע להכרעה, אשמח לשמוע מכן בתגובות – האם כבר יצאתן לטיול קונספט שכזה, ואיך הוא היה.
