החיים ומה שלבשתי

הכותבת, ליבי, היא עיתונאית אופנה במגזין מוביל ומוכר (המכונה בספר בשם "היא").  ליבי היא בעצם סוג של הגשמת כל מיני חלומות של הרבה נשים: מישהי שעוסקת בדיוק במה שהיא רוצה ובתנאים שלה, אוהבת את משפחתה המושלמת פחות או יותר, ומרוצה כמעט תמיד ממקום עבודתה. טוב, מקום שגם מספק לה נסיעות תדירות לפריז ולשבועות אופנה במקומות נוספים בעולם. הכל היה מושלם, ואף עמד להיות יותר מזה. היא בטוחה שממש עוד יום-יומיים היא עומדת לקבל את מה שהיא רוצה, ולהעפיל למעלה בסולם לשלב הבא: עורכת המגזין.

רק מה, המציאות חזקה יותר מכל דימיון מסתבר. ברגע בו הכל הולך לקרות לטובה ולפי התכנון, פורצת לחייה טלי, המכונה טר"ן. טלי זו היא בעצם אויבת מקצועית של ליבי. וכשהמציאות משתנה לפתע – ליבי נאלצת לחשוב מה עושים עכשיו.

אהבתי את העובדה שמדובר בספר מהחיים. הדמויות לכאורה מוכרות, הכתיבה יומיומית ולא מאולצת, והנושאים הם כאלו שכל אחת מאיתנו יכולה להזדהות איתן:

יחסים במקום העבודה, ומה ללבוש

אירועים (שאת רוצה או חייבת) ללכת אליהם ומה ללבוש או לא ללבוש

מתנות וקניות, ומה את פשוט חייבת שיהיה לך

אהבתי גם את הרשימות, שלקוחות מהטור אותו כותבת ליבי, שנדמה שהן הטרנד שכולנו חוטאים בו, והוא כאן כדי להישאר.

פחות אהבתי את ההקבלות לחייים ואת הניסיונות הבלתי נמנעים שלי לנחש את מי בדיוק שמו על הכריכה: הדוגמנית המכונה בספר "תו", בחיים האמיתיים נראה שמדובר בדוגמנ/ית בשם סתיו, המגזין "היא" הוא כנראה " את", הרי אין הרבה אופציות אחרות, וכו'.

בסופו של דבר מדובר בספר קסום ומתוק שסיפק לי רגעי חופשה מהנים ומקום מפלט מהחום שבחוץ.

(…)