שנהייתי אמא והילדים שלי היו קטנים ולא ישנו טוב בלילה ובעיקר גם אני לא ישנתי בלילה חשבתי וואו זה השלב הכי קשה , חשבתי שאני כל כך רוצה ומיחלת שהם יגדלו ויהיו עצמאים ואז החיים שלי יהיו יותר קלים.
אבל כלום ושום דבר לא מכין אותנו באמת לשלב הזה שהם גדולים לשלב שהם רחוקים מאיתנו, יום הגיוס של דניאל ביתי הבכורה היה יום מטלטל במיוחד אז הבנתי את השינוי שאני עומדת לעבור כאימא , הבנתי שמעכשיו אני לא באמת יכולה לשלוט בכל רגע נתון היכן היא ומה עובר עליה, הבנתי שמכאן והילך זה רק יהיה קשה יותר.
הבנתי את זה אך לא באמת ידעתי איך להתמודד עם זה כל , אני לא באמת חושבת שמישהו יודע איך להתמודד עם משהו כזה, הכל נעשה תוך כדי תהליך תוך כדי תנועה.
אתמול בבוקר התעוררתי פותחת את הווצאפ ויש לי הודעה מקרן 06:01 ״אמא הופעלנו״ לא באמת הבנתי מה זה אומר הרי לפני יומיים ביום ראשון אחה״צ היינו אצלך בבסיס להענקת דרגת הסגן, בבסיס השקט עם הנוף המהמם , צחקנו נהננו הצטלמנו וחזרנו גאים מאוד, שמענו את המג״ד משבח אותך על העבודה המדהימה שאת עושה על היותך דמות ומופת לכל קל״ג (קצין לוגיסטיקה) , בלילה עוד התכתבנו וסיפרת לי על הארוחה ״על האש״ שעשיתם כל המחלקה ושלחת לי סירטונים של שירים ושימחה.
ואני אני קמתי פתחתי טלוויזיה והבנתי שאנחנו במלחמה, הבנתי שהשקט כאן מזוייף וצריך להבין שהוא שברירי ולא אמיתי.
הכנתי לאריאל כריך (מיקה מסכנה כבר שבוע חולה בבית) הקפצתי אותו לבית הספר בדרך שוחחתי איתו על המצב חידדתי לו את הוראות פיקוד העורף ומה עושים במצב של אזעקה נישקתי אותו וחזרתי הביתה.
מיד שלחתי הודעה לדניאל , דניאל שבידיוק לפני שבוע עזבה את הבית, עברה לגור בדירה שכורה עם החבר שלה, דירה קטנה חמודה אבל בלי מרחב מוגן… לשמחתי ממש כאן קרוב אלינו .
שלחתי הודעה לדניאל ״פיצי בוקר טוב אם המצב יתחמם גם אצלנו (הרצליה) אני מבקשת שתבואו לכאן למקלט בבית ״
דניאל ענתה ״כן כן ברור רק תתקשרי כי אני חוזרת לישון״
כל היום הייתי דרוכה וחיכיתי לשמוע מקרן ואז בצהריים 13:07 הודעה ״אני קצת לחוצה״
אני : ״למה מתוקה הבלאגן בדרום ואתם בצפון״
קרן: ״ אנחנו יורדים דרומה עכשיו״ בידיוק כל המובילים מגיעים עכשיו״
אני : ״ טוב בלי לחץ תישמרי על קור רוח, תיהי עסוקה בניהול והלוגיסטיקה ותישמעי להוראות והנחיות המיגון.הכל יהיה טוב <3 ״

והיום קמתי שוב לבוקר שקט , חם בחוץ ורציתי ללכת לחתור בסאפ אבל ביטלו את החתירה היום לאנשים אין מצב רוח ואולי גם חוששים.
ואני אעביר את היום שלי עם טלוויזיה פתוחה קשובה לעידכונים ואחכה להודעה מקרן, עכשיו היא בדרום הרחוק ושם אין קליטה , תודה לאלוהימה על ההתפתחות הטכנולוגית לפחות יש לנו את : find my Iphone ואנחנו מידי פעם רואים אותה זזה על המפה.
שיהיה לנו יום שקט רגוע ובטוח.
תיזכרו אהבה לא תציל את העולם אבל היא תעשה אותו מקום טוב יותר לחיות בו !
שבוע טוב,
יעל טייץ
Chic&Comfy













