שלום לכולן ולכולם, נעים להכיר אני עדי סיטון, נשואה לאייל, אמא לשלוש בנות (לירון חיילת, סיוון תלמידת חטיבת ביניים ורומי תלמידת בית ספר יסודי), ועובדת גאה בהסתדרות מזה כ-20 שנה.
את דרכי בהסתדרות התחלתי כנשואה טרייה שהגיעה מטבריה הקטנה לעיר הגדולה תל-אביב. כמו כל אחד, חיפשתי יציבות ועבודה קבועה והתמזל מזלי להתקבל למשרת מזכירה בלשכת יו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ. מאז ועד היום ההסתדרות עבורי היא בית ולא רק מקום עבודה. התפקיד אותו מילאתי בלשכת היו"ר חשפה אותי למרכז העצבים וליבה העשייה של ההסתדרות – עולם האיגוד המקצועי וקידום העבודה המאורגנת.
לאחר מספר שנים בלשכה התחלתי למלא תפקיד אחר ומאתגר לא פחות: במשך תשע שנים טיפלתי בפניות פרטניות ובמתן מענה אנושי בנושאי זכויות עובדים לחברי הסתדרות ולעובדים מכל הארץ. תקופה זו הגבירה בי את הרצון לטפל בעובדים גם באופן פרונטלי, ובזכות יו"ר ההסתדרות במרחב ראשון לציון זורי מזרחי ומנהל האגף לאיגוד מקצועי במרחב דוד ראובן, שהאמינו בי וביכולותיי, קודמתי לתפקיד מזכירת איגוד מקצועי במרחב ראשון לציון, הכולל בתוכו גם את המועצות המקומיות בית דגן ובאר יעקב והמועצה האזורית גן רווה.
כיום אני מחזיקת תיק הסתדרות עובדי המדינה במרחב, המהווים כ-40% מהעובדים המאוגדים באזור שלנו. במסגרת התפקיד אני אחראית על הקשר הישיר עם הוועדים והעובדים, גישורים, טיפול וליווי עובדים בשימועים ובמכרזים, ליווי בחירות ועדי עובדים ובנוסף אני אחראית גם על קידום ופעילויות רווחה לעובדים.
אחד ממקומות העבודה בהם אני מטפלת הוא החברה קדישא, יחד עם עו"ד אילנית רגב-קונפינו. בהתארגנות פורצת דרך פעלנו רבות לקראת חתימה על הסכם קיבוצי ראשון לעובדים אשר עושים עבודת קודש, ובכך נוכל לשפר את תנאי עבודתם ורווחתם ונבטיח את עתידם התעסוקתי.
כמזכירת הסתדרות עובדי המדינה ניצבים בפני לא מעט אתגרים. אחד מהם הוא למשל המאבק החשוב שעלה לכותרות בשבועות האחרונים, נגד סגירת בית החולים הגריאטרי בראשון לציון. אנו נמצאים בעיצומו של סכסוך עבודה במקום מתוך מטרה לדאוג לזכויות העובדים ודיירי המרכז, וכולי תקווה כי תימצא הדרך להגן על זכויותיהם. בזכות שיתוף הפעולה לו אני זוכה מיו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי, אני סמוכה ובטוחה שאצליח לעמוד במשימות. זה המקום לציין גם כי לא הייתי יכולה להצליח בתקופות העמוסות ובשעות העבודה שלעתים אינן שגרתיות, אלמלא התמיכה מאישי וממשפחתי היקרה.
אני רואה בתפקידי בהסתדרות שליחות גדולה, ערך אותו קיבלתי מהבית שבו גדלתי, ובו חונכתי בין היתר למוסר עבודה גבוה. כאשת איגוד מקצועי, העבודה דורשת ממני הכלה, הקשבה, סבלנות, זמינות לוועדים ולעובדים היקרים לליבי. למזלי אני זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד העובדים, הוועדים וההנהלות הנמצאים תחת טיפולי. השיתוף הזה בהחלט מאפשר למקום העבודה ולעובדים לצמוח ולהתפתח כאחד, תוך מימוש הזכויות שלהם במסגרת ההסכמים הקיבוציים.
העבודה בהסתדרות ממחישה לי מדי יום כמה חשוב מקום העבודה שלי וכמה אני נמצאת במקום הנכון. אני מתחייבת להמשיך לפעול בנחישות ובנאמנות לארגון שלי למען כל העובדים בישראל ובפרט למען העובדים המוחלשים והשקופים והעובדים עם המוגבלויות, על מנת שתינתן הזדמנות שווה לכולם – הן בהתמודדות במכרזים והן בשילובם בתפקידים במקומות עבודה. אעשה ככל שניתן לשפר את תנאי ההעסקה לכל מי שזקוק לכך.
בסיומו של יום מודה על הזכות שנפלה בחלקי לסייע, להוביל לשינוי, לעשות ולהשפיע. אמשיך להוביל את חזון ההסתדרות והעשייה למען העובדים ולמען החברה שלנו.
שלכן ושלכם,
עדי סיטון
