כשהגעתי לראשונה להסתדרות הייתי כבת 22, נשואה טרייה ואם לתינוק בן שנה, בוגרת תיכון "שיפמן" ובעלת בגרות מלאה. עבדתי עד אז כמורה ממלאת מקום בבתי הספר בטירת כרמל, עיר הולדתי, עד שיום אחד בשנת 1993 זומנתי לבית ההסתדרות בחיפה על מנת למלא מקומה של עובדת שיצאה לחופשת לידה. הובהר לי כי מדובר במשרה למספר שבועות בלבד, אך הגורל רצה אחרת ובחודש הבא ימלאו לי 24 שנות עבודה בשורות ההסתדרות.
הנני נשואה מזה 27 שנים לאביאל, מנהל צוות מכירות בבזק; ואמא לאופיר בן 26, מ"פ לוחמים בגזרת עזה; לדניאל, בת 23, עובדת קבלה באינטל וליובל, בת 18, חובשת בצה"ל.
התפקיד הראשון אליו נקלטתי בהסתדרות היה קלדנית במזכירות הטכנית, בימיו של יו"ר ההסתדרות מר אורי אגמי ז"ל. המזכירות הטכנית הייתה לב לבו של בית ההסתדרות בחיפה, אליו הגיעו כל בעלי התפקידים לקבל דואר ולהשאיר מכתבים להדפסה. זו הייתה הזדמנות פז עבורי להיחשף להסתדרות ופועלה מן הקרביים שלה. מחוסר ידיעה מוחלטת מהי ההסתדרות, למדתי במהירות הבזק מי הם מוביליה, מהו פועלה ומה רב משקלה במשק הישראלי ובכלל.
מתפקיד זה עברתי לנהל את הלשכה המשפטית, במקביל לתפקידי כעוזרת מנהל אגף האדמיניסטרציה. משם עברתי למחלקת הנהלת החשבונות, בה מוניתי ב-2001 למנהלת חשבונות ראשית וב-2004 לגזברית. בתפקידי זה ניהלתי את מערך הכספים באחת מהתקופות הפעילות ביותר שידע המרחב. כמורשית חתימה, הכנתי וחתמתי על מאזנים ודו"חות כספיים, הכנתי תקציבים, עברתי ביקורות פנים וביקורות של רשויות המס בהצלחה ואף ייצגתי את ההסתדרות כיו"ר משלחת האיגודים המקצועיים שיצאה לסנט פטרסבורג.
במהלך שנות עבודתי התחלפו לא פעם ראשי המרחב. ב- 1994 נבחר מר ברוך זלץ לכהן כיו"ר ההסתדרות במרחב, בתקופתו עבדתי את מרבית שנותיי בהסתדרות. הייתה לי זכות גדולה לעבוד עם אחד האנשים החכמים שהכרתי. לאחריו מונה כיו"ר מר רפי מסט שהמשיך את דרכו, ולאחרונה נבחר מר משה מזרחי, שהחל את תפקידו בנמרצות גדולה ואני מאחלת לו הצלחה רבה בפועלו. זה המקום להזכיר גם את גב' מלכה פייגנבוים ז"ל שהייתה יו"ר אגף הכספים לפני, אישה מדהימה שהייתה לי מורת דרך וחברה וגם את מנהלי הישיר ד"ר אלי נחמיאס ז"ל, שהוציא תחת ידו ספרים רבים על העיר חיפה בכלל ועל ההסתדרות בפרט. היעדרם של אלה מן הבמה ההסתדרותית מורגש עד לימים אלה.
בכל השנים הללו השתלמתי בעשרות קורסים מקצועיים כמו גם בקורסים רוחניים, וכך התחיל לקנן בי הרצון לסייע לאנשים. נרשמתי לקורס "אימון הוליסטי" במכללת רידמן, במסגרתו רכשתי כלים לליווי אנשים בתהליכי עומק לפריצת מחסומים לשם השגת יעדיהם ולהתמודדות עם משברים. במקביל הנחיתי סדנאות למודעות עצמית, כתבתי מאות מאמרים רוחניים בפייסבוק ובבלוג באתר תפוז ואף הוצאתי רומן ראשון לאור. לאחר תקופת סטאג' משמעותית ורוויית הישגים, הבנתי שעזרה לפרט היא הייעוד שלי.
במסגרת האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, המעניק סיוע בתחום דיני העבודה לעובדים המועסקים תחת הסכמים קיבוציים, ישנו סקטור גדול בהרבה שאינו מאוגד – הסקטור הפרטי. מדובר בעובדים שאין מאחוריהם ועדי עובדים וזכויותיהם בשוק העבודה הן הבסיסיות ביותר שנקבעו במסגרת החוק. ככאלה, הפגיעות שהם חווים ממעסיקיהם הן המשמעותיות ביותר שניתן למצוא. בסקטור הזה נמנים למשל מזכירוֹת במשרדים השונים, עובדי שליחויות, מוכרים בחנויות, עובדי מרפאות פרטיות והרשימה ארוכה. אותם עובדים הנקלעים למצוקה מול מעסיקיהם אינם מיוצגים על ידי ועדי עובדים והדמות הראשונה שבה הם פוגשים בשעתם הקשה היא אני – מזכירת איגוד מקצועי בסקטור הפרטי.
מגיעים אליי אנשים שזכויותיהם הבסיסיות נרמסו, במרבית המקרים בשילוב עם השפלה נפשית, ולרוב הם אף אינם מודעים להיקף העוול שנעשה להם, עד שבדיקתי המקיפה במסמכיהם מגלה זאת. מרגע שאני מקבלת עליי את הטיפול, עול ההתמודדות יורד מעל גבו של העובד, ומשלב זה אני הכתובת לניהול המו"מ מול המעסיק ונציגיו, ובמידה שההישג שהושג מחוץ לכותלי בית הדין אינו ראוי בעיניי, אני זו ששוקדת על הכנת התביעה ומייצגת את העובד מול השופט.
חשוב לי באופן אישי, מעבר למאבק על זכויותיו גרידא, להטמיע בעובד תחושה של ערך עצמי וללמדו לעמוד איתנה על זכויותיו. כך בתמורה לסכום סמלי ביותר, זוכה העובד לגב תומך, אוזן קשבת וקרש הצלה, ובסופו של תהליך מקבל את אשר נגזל ממנו, כספו וכבודו. רק בשנה החולפת טופלו אצלי מאות מקרים שזיכו אותי ברשימה מכובדת של מכתבי תודה והוקרה.
אביא לדוגמא את אחד העובדים שפנה אליי רק לאחרונה וביקש את עזרתי בקבלת כספי "גמר חשבון" אשר המעסיק סרב משך חודשים למסור לידיו. לא זאת בלבד שבהתערבותי קיבל העובד את כספיו, אלא הוא אף גילה שהמעסיק שילם לו רק מחצית מזכויותיו, עובדה שלא היה מגלה לעולם ללא הבדיקה שערכתי. מדובר בסכום משמעותי של מעל 50 אלף שקל. כמוהו הופתעו לגלות את זכויותיהם רבים אחרים בסיועי.
מול אלה הטוענים שההסתדרות פועלת רק למען הוועדים ה"גדולים" ו"החזקים", מי כמוני יכולה להעיד שבזכות פועלנו, נפח משמעותי מהעובדים במשק, אלו שכלל אינם מאוגדים, זוכים לתמיכה שלא תסולא בפז ולעשיית צדק אמיתי.
כמי שמצויה כרגע בשנה ג' ללימודי המשפטים, אין פרקטיקה טובה יותר בעיניי מהתפקיד אותו אני ממלאת כיום, מהמפגש הראשוני והבלתי אמצעי עם עובד שנפגע ועד להשבת מלוא זכויותיו.
אני גאה לשרת את ציבור העובדים החלש ביותר, בגוף הסוציאלי ביותר שקיים בחברה הישראלית, מודה להסתדרות על הזדמנות הפז הזו שהיא מעניקה לי ומאחלת לכולנו, כעובדי הסתדרות, להמשיך בעשייה הברוכה.
שלכן ושלכם,
רונית אברם, מזכירת האיגוד המקצועי בסקטור הפרטי בהסתדרות במרחב חיפה
