בתכנית "רואים עולם" הראו כתבה של כתב רשת CNN אנדרסון קופר שראיין לתכנית התחקירים "60 דקות" את אחת הכוכבות המרכזיות של המפלגה הדמוקרטית חברת בית-הנבחרים אלכסנדרה אוקסיו קורטז.
אוקסיו-קורטז, בת ה-29, אשר מגדירה עצמה סוציאליסטית-דמוקרטית ועבדה בקמפיין הפריימריז של הסנטור השמאלני ברני סנדרס ב-2016, מטריפה את דעתם של השמרנים משום שהיא מסמלת את הפחד הגדול ביותר שלהם: אישה צעירה, לא לבנה, רהוטה ופוטוגנית בקונגרס, שתומכת באידאולוגיה סוציאליסטית ומעוניינת בין היתר, להגדיל את שיעור מס ההכנסה שעשירי ארה"ב משלמים.
ביוגרפיה אישית
אוקסיו-קורטז נולדה בברונקס להורים מפוארטו ריקו ומתארת עצמה כבת מעמד הפועלים.
משפחתה עברה לאחר כמה שנים למחוז ווסצ'סטר האמיד יותר בצפון מדינת ניו יורק (עובדה שבגינה היא סופגת ביקורת מהמחנה הימני, שטוען כי היא צבועה משום שלא באמת גדלה בברונקס).
לאחר מות אביה, עבדה אמה כעוזרת בית וכנהגת אוטובוס של הסעות ילדים כדי למנוע את עיקול בית המשפחה.
היא הייתה תלמידה מצטיינת וזכתה בפרסים על פרויקטים שונים בתחום המדע (אפילו יש אסטרואיד על שמה – 23238 אוקסיו-קורטז), בנוסף, היא סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים בהצטיינות באוניברסיטת בוסטון, והתמחתה במשרדו של הסנטור המנוח טד קנדי.
קריירה מקצועית
לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטה, שבה אוקסיו-קורטז לברונקס שם היא עבדה כברמנית ומלצרית.
אוקסיו-קורטז החלה לעבוד בארגונים לא ממשלתיים שעסקו בחינוך ובזהות הלטינית.
היא הצטרפה לקמפיין של ברני סנדרס, שהיה נציג מדינת ורמונט בסנט, אשר הוביל את המחנה של אנשי השמאל הליברלי הסוציאליסטי כאשר התמודד בפריימריז הדמוקרטיים לקראת הבחירות לנשיאות ב-2016.
סנדרס גם תמך במועמדותה בבחירות האמצע האחרונות ובירך אותה לאחר ניצחונה הסוחף.
אוקסיו-קורטז הושפעה מאוד מסנדרס, שלאורך שנות פעילותו הפוליטית קידם חקיקות הנוגעות לאי-שוויון בארה"ב, רפורמת הבריאות, מיסוי העשירים, אנרגיה ירוקה, הכרה בזכויות הקהילה הגאה, פיקוח על נשיאת נשק והגירה.
הקמפיין של סנדרס בפריימריז עסק בעיקר בעניינים כלכליים וחברתיים, ובשונה ממועמדים הנתמכים בידי מיליארדרים וחברות ענק, בראש רשימת התורמים של סנדרס היו איגודי עובדים כמו המכונאים ותעשיית האווירונאוטיקה, המורים והמרצים, ועובדי תעשיות הרכב, המזון, התקשורת והמדיה.
בשנת 2017 אף הקים סנדרס את "מכון סנדרס", שנועד בעיקר לקדם מועמדים בתוך המפלגה הדמוקרטית שמזדהים עם הדרך שלו.
קריירה פוליטית
בשנת 2018 התמודדה אוקסיו-קורטז בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לנציגות המחוז ה-14 של מדינת ניו יורק בבית הנבחרים עם קמפיין פרוגרסיבי שכלל התמקדות בסוגיות של עוני, אי-שוויון בחלוקת העושר והגירה.
במסגרת הקמפיין לקראת בחירות האמצע, היא קראה לביטול סוכנות ההגירה ואכיפת המכס של ארה"ב (ICE), החזרת חוק גלאס-סטי גל לפיקוח על וול סטרייט, החלת תכנית הבריאות מדיקייר לכלל תושבי ארה"ב והשמת תכנית הבטחת תעסוקה על ידי הממשל הפדרלי.
היא זכתה לתמיכת הפלגים השמאליים במפלגה וארגונים כמו Justice Democrat ו-Black Lives Matter, וגברה על ג'ו קראולי, ממנהיגי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס, ברוב של 57.1%.
עמדותיה של אלכסנדרה אוקסיו קורטז
המדיניות הכלכלית של אוקסיו-קורטז מהווה, בעיני השמרנים, לא פחות מאיום על הקפיטליזם המיוצג על-ידי המפלגה הרפובליקנית- והפופולריות שלה מדאיגה אותם לא פחות.
למעט הסיקור התקשורתי האוהד ברובו שהיא מקבלת – ובהתאם להיותה בת לדור המילניום – אוקסיו-קורטז מיומנת בשימוש במדיה החברתית.
יש לה 1.74 מיליון עוקבים בטוויטר ו-1.2 מיליון עוקבים באינסטגרם שעמם היא מתקשרת מדי יום.
כך,למשל, אוקסיו-קורטז רוצה להעלות את מס ההכנסה שמשלמים עשירי ארה"ב כדי לממן את החזון הירוק שלה להפסקת השימוש בנפט, פחם וגז עד 2030.
כלומר, היא רוצה לראות את ארה"ב שבה לאמץ מדיניות שיושמה בה לפני שנות ה-80, תקופה שבה הופחת מס ההכנסה לעשירים באופן משמעותי, בהתאם לאג'נדה של השלטון הרפובליקאי תחת רונלד רייגן – ולפיה האמריקאים העשירים יצטרכו לשלם שוב מסים בשיעור 70%-60%, ואולי אף יותר – במקום 37% כיום.
אוקסיו-קורטז גם תומכת בחוקיות עישון במריחואנה, ביטול הפרטת בתי כלא, שחרור כל האסירים הלא אלימים שנכלאו בשל עברות סמים, מימון ציבורי של הבחירות ותיקון לחוקה שהופך חקיקה של בית המשפט העליון, שפתחה את הדלת לכסף תאגידי שמוזרם לקמפיינים של פוליטיקאים.
שאר הרעיונות הסוציאליסטים של אוקסיו-קורטז, כמו ביטול שכר הלימוד במכללות ציבוריות, ביטול החוב הסטודנטיאלי שעומד על 1.5 טריליון דולר, הצבת הממשלה בראש מערכת שירותי הבריאות (חקיקה שהציע סנדרס), גיבוש תכניות רווחה ממשלתיות והפיכת סוגיית הדיור לזכות בסיסית סוכמו במאמר שפורסם בעיתון "וושינגטון פוסט".
סיפורה של אוקסיו קורטז,הוא במידה רבה סיפורו של חזרת הסוציאליזם האמריקני.
תחיית הסוציאליזם האמריקני
על פי הערכות האגודה הדמוקרטית הסוציאליסטית (DSA), בחירות אמצע הכהונה בנובמבר היו "הלידה המחודשת של התנועה הסוציאליסטית האמריקאית, לאחר דורות שבהם היתה בנסיגה".
DSA תמך ב-40 מועמדים ברמת המדינה, המחוז והעיר שניצחו בבחירות. ההצלחות הגדולות היו ניצחונה של אוקסיו-קורטז בניו יורק ושל רשידה טלייב (מוסלמית ממוצא פלסטיני) במישיגן.
אך היו גם הצלחות אחרות למפלגה הדמוקרטית: בין השאר, ג'וליה סלזאר, 27, שנבחרה לסנאט של מדינת ניו יורק, גבריאל אסוורו (הומוסקסואל ממוצא אפריקאי-לטיני) ו-ווהן סטיוארט נבחרו לבית הנבחרים של מרילנד, וסאמר לי השחורה נבחרה לנציגה בבית הנבחרים של פנסילבניה.
הפתיחות של צעירים אמריקאים לרעיונות סוציאליסטיים אינה מפתיעה.
מבחינת אמריקאים מתחת לגיל 30 שאינם זוכרים את המלחמה הקרה, המושג "סוציאליזם" הוא סוג של קללה רפובליקאית נגד הדמוקרטים – ובמיוחד נגד הנשיא לשעבר ברק אובמה.
מבחינתם, אם תמיכה במערכת בריאות אוניברסלית, יותר השקעה ציבורית בחינוך, ומדיניות ציבורית שנלחמת בשינוי האקלים משמעה סוציאליזם – אז הם שמחים להיקרא סוציאליסטים.
כך, למשל, ניתן למצוא הוכחות נוספות לתחייתו של הסוציאליזם בארצות-הברית ניתן למצוא בסקר של מכון "גאלופ" מהזמן האחרון אשר הראה כי בעוד בשנת 2010 68% מהבחורים הצעירים בגילאי 29-18 בארצות-הברית אמרו כי הם תומכים בשיטה הקפיטליסטית ,ורק 51% מהם הודו שהם תומכים בסוציאליזם, הרי שבחודש אוגוסט 2018 51% מאותה קבוצת גיל אמרו כי הם חושבים בחיוב על סוציאליזם, בעוד 45% חושבים כך על קפיטליזם.
הסקר מראה גם את הנתונים הבאים: 57% מהדמוקרטים אמרו כי הם חושבים בחיוב על סוציאליזם, ואילו רק 47% מהדמוקרטים אמרו זאת על קפיטליזם. על פי סקר של חברת הסקרים יוגוב שפורסם בנובמבר, 56% מהאמריקאים עדיין מעדיפים קפיטליזם על פני סוציאליזם (37%).
אבל ההצלחה של הסנטורים סנדרס ואוקסיו-קורטז, והפופולריות המתחזקת של הרעיונות הסוציאליסטיים, גבו מחיר מהמפלגה הדמוקרטית.
בשנים האחרונות צצו שני מחנות בתוך המפלגה – המחנה המתון, הסוציאלי-דמוקרטי, סבור כי יש לבסס את קמפיין הבחירות על מצע מעשי שיאפשר למתונים הנוטים לצד הרפובליקאי להצביע עבור מועמד דמוקרטי.
המחנה השני, הסוציאליסטי-דמוקרטי, כולל את הפרוגרסיביים הדוגלים באסטרטגיית בחירות אידאולוגית שמניחה כי ככל שהמצע של מועמד רדיקלי יותר, כך תומכיו יתלהבו יותר ואחוזי ההצבעה יגדלו, דבר שיביא לניצחון.
מחנה זה סבור, כמו סנדרס, שהדמוקרטים צריכים להתמקד במסר פופוליסטי יותר אם הם רוצים להגיע גם לבוחרים בני הצווארון הכחול.
בחירות 2020 יהיו מבחן גדול למפלגה הדמוקרטית ולשינוי שהחל בה בבחירות האמצע האחרונות.