הג'וּק שזכה לפוסט

ג'וק אחד קטן. אישה אחת בוגרת.
ההמשך – בפנים.
מבטיחה שאין תמונות של ג'וקים.

ראיתי ג׳וק באמבטיה!
 
מי שהמשפט הזה לא גורם אצלו לתגובה רגשית / פיזית כלשהי, מוזמן לעבור הלאה. ולהגיד תודה
(מתנצלת מראש עם כל אלה שעבורם ג'וק הוא חיית מחמד אהובה או שהם סתם מלווים אותם החוצה, שיחיו להם בשלווה בין הצמחים).
ממשיכים:
למזלי ולמען בריאותי נפשית, אני לא הייתי פיזית באמבטיה, מתקלחת, באותו הזמן. 
הג׳וק: חי.
השעה: שש בבוקר. 
שאר בני הבית: ישנים. 
לאור מיקומו ובניגוד מוחלט למה שאני עושה בדרך כלל (בורחת לחדר אחר ולא חוזרת עד שלא מכריזים על גופה), החלטתי לשטוף אותו במים. 
ככה אחסוך את רעש המעיכה הכה דוחה. 
טקטיקה מעולה מבחינתי. מה מעולה, גאונית!
הבעיות:
 
1. שלושה בקבוקי שמפו / סבון של הילדים היו מונחים של שטיחון האמבטיה (זה נגד החלקה, שמחליק כל הזמן בעצמו).
2. השטיחון נגד החלקה סתם את חור הניקוז.
3. יש עוד בעיה, תתגלה בהמשך.
 
לעבודה:
 
פתחתי את זרם המים (הקרים, לא צריך לגרום לו לכוויות, מסכן).
מסקנה א':
ג'וקים לא טובעים בקלות.
 
המשכתי עם המים.
נחזור לבעיה 1 שציינתי למעלה – הייתי צריכה להרים את בקבוקי השמפו. עשיתי את זה אחד אחד, תוך שוידאתי שאני מרימה אכן רק את השמפו ולא חלילה את הג'… (אלוהים שישמור).
 
פתרתי את בעיית הבקבוקים, בינתיים החמוד זכה לאמבטיית קצף מרגיעה ומרעננת.
 
נביט בבעיה מספר 2 שציינתי למעלה: שטיחון האמבטיה.
אז הרמתי אותו, תוך שוידאתי שחמודי לא עליו.
פתרתי גם את הבעיה הזאת. רגועה ושלווה.
 
לכאורה כל המכשולים נפתרו.
  
(למי ששואל את עצמו למה יש כל כך הרבה בקבוקי סבון ושמפו, זה פשוט מאוד: שמפו, מרכך, סבון – בובספוג. שמפו, מרכך, סבון – נסיכות. פלוס סבון נסיכות עם נצנצים שנשטפים במים).
 
עכשיו הגענו לבעיה מספר 3, בעיה משולבת:
יש עוד בקבוק סבון של הילדים שמונח על מעקה האמבטיה, הוא כמעט ריק ולכן מהשפריצים של המים, נופל כל רגע לאמבטיה (מה שמחזיר אותי בכל רגע לשלב מספר 1)
החלק השני של הבעיה – מסתבר שהג'וק גדול מדי (או עקשן מדי) בשביל להתנקז בחור האמבטיה.
 
 
בשלב הזה, בעלי היקר, שיחיה, שמע כנראה את הקללות שלי (שהיו מעודנות, בינתיים) והתעורר לשאול אם הכל בסדר.
אמרתי (ברוגע מעורב בתחילת יאוש) "יש פה ג'וק. עשיתי לו אמבטיית קצף. הוא לא עובר בחור הניקוז".
ויצאתי מהחדר.
 
PROBLEM SOLVED
 
ליתר בטחון, שלא אתקל בראיות, שאלתי "לאיזה פח זרקת אותו". ענה "לשירותים".
תם ונשלם! עד לפעם הבאה.
 
למזלי, אני מגדלת דור המשך של שני בנים. אחד אוסף את הגוויות בשמחה עם נייר. אחיו הקטן ואחותו באים להסתכל בהערצה.
לגבי הג'וקים החיים, בשביל זה התחתנתי, לא?