ב- 17/4 לפני שנתיים בדיוק, עמליה נולדה והרגשתי שאני חייבת לצאת ולהגשים איזה חלום שנוצר בזכותה.
אז יצאתי לדרך של עצמאות, אמנם לא לגמרי לבד – עם שותפה אחת מדהימה, אבל מלווה בהמון פחד וחוסר וודאות, וביחד הקמנו את קיטה קידס.
קרדיט לצלם: בן אמיר
שנתיים עברו, ואני עדיין קמה כל בוקר עם פחד וחששות. כדי להתמודד עם התחושות האלו, אני מנסה לשאוב אנרגיה ולהקיף את עצמי בנשים עצמאיות שיצא לי להכיר בדרך.
נשים שהפכו לקולגות ולחברות. נשים חזקות ומעוררות השראה שמתמודדות עם אותם הפחדים שאני מתמודדת איתם. נשים שנותנות לי את הכוח להמשיך בדרך שאני סוללת לעצמי, בדרך של קיטה.
ביום ראשון התחלתי קורס של "דיגיטליות בעסקים", קורס מרתק מבחינת התוכן, אבל מה שאותי יותר מעניין זה הנשים שאיתן אני עוברת את הקורס הזה. נשים, שבשאיפה יוכלו להצטרף ולהרחיב את המעגל שיצרתי לעצמי, נשים שיחזקו אותי, ואני אותן.
בינתיים, עברנו רק את המפגש הראשון, וכבר נראה לי שהמעגל שלי הולך לגדול מאוד. אני כבר ממש מקווה ומצפה שזה יקרה. כי כמו שכבר אמרתי, כל אישה עצמאית שאני פוגשת בדרך נותנת לי עוד כוח ומאפשרת לי להמשיך לרדוף אחרי החלום שלי.
קרדיט לצלמת: ליהי אדל חסון
אז נכון להיות עצמאית, אם להיות כנה, זה דיי חרא. זה להתמודד עם כל כך הרבה קושי ובאותה נשימה לעשות את הכל עם כל כך הרבה אהבה, זה לרדוף ולהגשים את החלומות שלך, לעשות משהו שאת באמת אוהבת.
אז לכבוד היומולדת של הבת שלי אני מאחלת לעצמי להמשיך בדרך שהתחלתי ולהגשים את החלום שהיא יצרה לי.