הבל משלים עם קין

מועקה/כאב. כמו התקף לב. כואב הכל.
אי אפשר לנשום, אי אפשר לחיות, אי אפשר להתקיים.
לוחץ וחונק. כאילו שמו עלי משאית ששוקלת 100 טון.
כל הכעס שכעסו עלי מצטבר במשאית. לא יכול לצאת.
המשאית סוחבת את הכעס הזה. העמיסו עליה. זה מה שהורג.
קין שונא אותו מאז שהוא נולד. גם אותו לא אוהבים – אז אנחנו באותה סירה…

בחורה עם מחשב נייד

auto-2657095_1280-טרנטה קטן

הסיבה לטיפול: להוריד את העולם מהכתפיים שלי. להפסיק להיות אחראי על כל האנשים והבעיות שלהם.

סיטואציה: מחשב מעשר כספים, וחושב שהייתי רוצה לעזור יותר אבל אין לי אפשרות.

תחושה בגוף: מועקה/כאב. כמו התקף לב. כואב הכל.

אי אפשר לנשום, אי אפשר לחיות, אי אפשר להתקיים.

לוחץ וחונק. כאילו שמו עלי משאית ששוקלת 100 טון

רגש: כעס, שנאה. שזה מזין את הכעס על כל העולם.

המשאית סוחבת את הכעס הזה. העמיסו עליה. זה מה שהורג.

הבל שם קצת, והבאתי לו עוד מכל העולם, כי אסור לו להיות נאהב ולאהוב.

כי יקנאו בו. אסור לו לבלוט כי אחרת יקנאו בו ויתנו לו עין הרע.

ככה הכל רע, אף אחד לא מקנא בו ואף אחד לא מזיק לו.

אם הוא יהיה טוב – יקנאו בו. יזרקו אותו.

קין שונא אותו מאז שהוא נולד. גם אותו לא אוהבים – אז אנחנו באותה סירה…

המון אנשים מילדות קינאו בי. לא אהבו אותי ועשו לי רע. וכל הכעס שלהם נמצא במשאית הזו.

כל הכעס שכעסו עלי מצטבר במשאית. לא יכול לצאת.

לא זוכר טובות, רק את הרעות. הכל נחרט בדיסק, מתעצם, כואב והורג.

כל פעם שמישהו העליב אותי, פגע בי, זה נחרט בפנים ולא יצא מעולם, וכל פעם נוסף למשאית עוד משקל.

אפילו שאני אומר שאני סולח, ואולי באמת סולח, בפועל זה לא מוריד גרם אחד מהמשאית. הכל היא זוכרת, וככה העומס הורג.

המשאית סוחבת – כי אין לי מקום לסחוב בעצמי. כמו דיסק רזרבי, כדי לא להפריע למוח בחיי היום-יום.

כשטוב, המשאית רואה "אין כניסה".

רוב הזמן, המשאית נכנסת ויושבת, ואז כל דבר קטן נהיה + 200 טון.

סיטואציה מהילדות:

הניתוח שעברתי בגיל 3. קיבלתי יותר מדי תשומת לב. אף אחד לא התייחס אליו. מאז הכל צמח. גם אם זה התחיל מהלידה. כולם רוקדים סביבי, אוהבים אותי, והוא – כאילו לא קיים, והוא מלא שנאה, ואז כשאני יוצא – השנאה מתחילה להגיע ולחלחל. אני קולט אותה.

זה התחיל מ-טנדר, ועכשיו זה משאית, אולי רכבת.

שמה זה התחיל. בגיל 3.

ומאז זה מקלקל וחוסם כל דבר טוב

בונה קיר של שנאה. של קנאה.

הכלב שלנו במושב נשך אותי. אולי דרכתי עליו בטעות.

עכשיו אני מבין שהוא שיסה את הכלב בי. מרוב שנאה. הוא רצה להרוג אותי.

חשבתי שהכלב שלנו רוצה להרוג אותי. אבל בגלל שהוא היה הכלב שלנו, הוא נשך בעדינות.

היתה בהלה גדולה. משהו שלי תוקף אותי.

חיבור לבורא: אור לבן. מרפא. הכל זוהר. הכל יפה.

תשובות:

ללמוד:

לקבל את כולם כפי שהם.

לא כל מה שנראה שנאה הוא באמת שנאה. לפעמים מי שאוהב הכי הרבה נראה כשונא.

הקשר של השנאה זה הקשר היחיד שהוא מכיר.

זה לא שנאה. זה קנאה. הוא רוצה אותך, אוהב אותך וצריך אותך.

אתה לא מבין טוב. תשנה את המחשבה שלך. הוא לא שונא, ואתה פה כי אתה הוא התיקון שלו.

אתה צריך להבין שעצם זה שלך יש הכל, ולו אין כלום זה בעצם התיקון שלו.

אם תצליח רק לאהוב ורק לשדר אהבה כל הזמן, אז אפילו הקנאה שלך תעלם.

ללמוד להכיל אפילו את מה שנראה לך שונא, להכיל בכל תנאי ובכל מצב – ישפיע על שניכם לטובה גדולה מאד כי זו הדרך שלך בעולם.

כשאתה תאהב אותו באמת – הוא ילמד לאהוב.

הוא צריך ללמוד לאהוב. הוא לא יודע. אתה המנטור שלו לאהוב. ככל שתאהב אותו יותר – הוא ישתנה, ויהיה לך יותר קל. זאת העבודה שצריך לעשות ובשביל זה גם אתה פה.

שינוי הדימוי:

משאית של אהבה. להפוך את הכעס לאהבה. כמו דיסק און קי מלא אהבה. שהכל ישפך בפנים.

ורד ברזל-חיבוק מהלב
ורד ברזל, מפתחת שיטת חיבוק מהלב לטיפול בכאב.חיבוק הוא סמל לקשר חם אוהב ומקבל. מקום בטוח לשתף בקשיים, לחפש פתרונות, לבחון את צורת ההתנהלות עם אנשים. חיבוק, זה לעטוף באהבה, בכוח המצמיח, והמרפא.חיבוק, גם כפשוטו: לחבק את המקומות הכואבים, שלא היה מי שיחבק אותם. החיבוק הפיזי משדר את התחושה הזו לכל תא בגוף, מרפא את התחושות הלא נעימות.ניתן למצוא אותי בפייסבוק: https://www.facebook.com/veredbsd