הבחירות בארצות הברית

ביום שלישי הקרוב ייערכו הבחירות לנשיאות בארצות הברית. המתמודדים הסופיים, הילרי קלינטון ודונאלד טראמפ, מייצגים את שתי המפלגות הגדולות.

אם אתם חיים פה על כדור הארץ הזה, אין סיכוי שפיספסתם. אבל אולי יש כמה דברים שאתם עוד לא יודעים. אחרי הכל, התקשורת הישראלית עוסקת בעניין בהרחבה כבר זמן רב. צדק מי שאמר שיש מצב שישראל היא סוג של מדינה נוספת בארצות הברית.
בחירות בארצות הברית היו לפני ויהיו גם הרבה אחרי הילרי ודונלד. אז הנה כמה פרטים מעניינים שאולי לא ידעתם.

הזווית הנשית

צפיתי בנאום של הילרי קלינטון בסוף השבוע. היא נראתה מעט אופטימית ומועדדות, אולי קצת צרודה עדיין אבל בהחלט נראה שהפער שהיא פתחה עשה לה טוב. וכשהיא אמרה
Let's Vote for the Future!
פתאום חשבתי כמה זה מרגש. אם הסקרים אכן צודקים, בקרוב תהיה בארצות הברית אישה נשיאה!
נשים קיבלו זכות הצבעה כבר בשנת 1869 בוויומינג. אז היא עוד הייתה רק טריטוריה ולא מדינה של ממש, אך זו הייתה נקודת הבסיס לשינוי. כאשר התקבלה וויומינג כמדינה היא העמידה את זכות הבחירה לנשים כתנאי להצטרפות. בבחירות של שנת 1920, לראשונה בתולדות ההיסטוריה של ארצות הברית, ניתנה זכות הבחירה לנשים בכל המדינות (אז היו 48 מדינות).
בטח שמעתם על תוצאות הסקר שהראו רק בחודש שעבר כי אם רק גברים היו מצביעים, טראמפ בוודאות היה נבחר. כדאי גם לקרוא את הפוסט של יעל בפינה על הנושא.
הילרי קלינטון היא בעצם המועמדת הראשונה לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות. בעבר היו מספר מועמדות לתפקיד סגנית הנשיא (ביניהן הילרי קלינטון) אך עד היום, מעולם לא נבחרה אישה למשרת נשיאה או סגנית נשיאה בארצות הברית.
ואני חושבת, הנה לכם הזדמנות לשינוי.

הילרי קלינטון בתמונת פורטרט. מקור: Official Photo at Department of State page, מתוך ויקיפדיה

אחד נגד השני

לאחרונה נראה כי שני המועמדים הפסיקו לדבר על מה הם מציעים ולמה כדאי לבחור בהם.
נכון שכל מערכת בחירות מביאה איתה הכפשה של הצד השני. אך נראה כי לאחרונה המצב הזה הוקצן כשכל אחד מהמועמדים מנסה למצוא את הדברים הקיצוניים ביותר שאפשר להגיד על המועמד המתחרה: היא מעלימה דואר אלקטרוני והוא מטריד נשים. היא מזייפת באמינות והוא לא מגיש תצהירי מס. ועוד ועוד.
ובמלחמה ובאהבה, נדמה שכל האמצעים כשרים. לאורך ההיסטוריה מועמדים עשו הכל כדי לנגח את הצד השני, כולל מוות של מנהיג מפלגה בדו קרב בינו לבין יריבו הפוליטי.

לא יותר מידי

בשנת 1947, בעקבות תקופת כהונה ארוכה במיוחד של פרנקלין רוזוולט, התקבלה בקונגרס הצעה להגבלת התקופה בה יכול אדם לכהן כנשיא. התיקון ה 22 לחוקה נכנס לתוקף מספר שנים לאחר מכן והוא קובע כי אדם לא יכהן כנשיא ארצות הברית יותר משתי קדנציות. מאז ועד היום הוגשו הצעות רבות לבטל את התיקון הזה, אך אף אחת מהן לא התקבלה. הרציונל מאחורי העניין הוא שנשיא מעצם הגדרת תפקידו מרכז תחתיו הרבה כוח, וכהונה ארוכה של אותו אדם עלולה לגרור עימה השלכות לא רצויות שיסכנו את הדמוקרטיה.
כבר שמעתי אנשים אומרים שגם אם מישהו היה נשיא מדהים ללא עוררין, אין סיבה שהוא ייתקע בבית הלבן יותר משמונה שנים.
אם תשאלו אותי, חבל שזה לא כך גם במדינות אחרות.

חקלאים ושלגים

הבחירות מתקיימות אחת לארבע שנים, תמיד ביום שלישי שבין ה-2 ל-8 בנובמבר. למה דווקא בנובמבר? בעבר רוב התושבים היו חקלאים ולכן הוחלט על יום בתחילת נובמבר כדי שהחקלאים יספיקו לאסוף את תבואות הקיץ והסתיו, אך גם מספיק זמן לפני סערות החורף. בעבר היה פער של כארבעה חודשים בין יום הבחירות ליום ההשבעה של הנשיא החדש: ההודעה לנשיא נמסרה בחודשי החורף לאחר איסוף כל הקולות וספירתם בינואר, ורק במרץ, עם הפשרת השלגים היה הנשיא הנבחר מגיע לוושינגטון. זה איפשר לנשיא החדש מספיק זמן להתכונן: למכור או להשכיר את ביתו ורכושו, להודיע על הפסקת עבודה ולארגן העברה של חלק מרכושו לוושינגטון. היום התקצר זמן זה, ומועד ההשבעה של הנשיא הנבחר הוא בינואר החל לאחר הבחירות.
ולסיום משהו קטן ונחמד: פה תוכלו למצוא תמונות של עשרה נשיאים, לפני ואחרי הכהונה. מעניין איך ייראו התמונות הבאות…