את יכולה להתחבר למקום של תשוקה לגבר אחר וללכת רחוק יותר מהפנטזיה? חשבת על זה פעם? מה אם הגבר הזה שבדימיוני (שפגשתי בסופר, בפגישה, בבית קפה, בעבודה) שהחיבור ביננו אלוהי, המשיכה מיידית ומפחידה, השיחה קולחת והעיניים נבוכות מהאפשרות שהוא בדיוק מה שאני רוצה בחיים שלי כרגע (ואולי לתמיד) שבא לי פשוט להתנתק משיחות על הילדים, על איזון, על להיות טובה ונהדרת ותומכת בלי להיות מוערכת, מהגבר שיכול לדבר איתי על סקס ותקציב קניות באותו משפט, מהשגרה ומהעבודה השוחקת ופשוט לחגוג. להיות סקסית, נשית, מחוזרת, אהובה, שמחה, מרוגשת ולהנות מסקס נהדר ומשיחה מפרה. להיות כמו שלדעתי אני צריכה לחיות. ככה, בשגרה.
הסיבה שכל כך מפחיד אותנו להיות אותנטיים, מחוברים לעצמנו ולרצונות שלנו קשורה לכך שללכת אחרי הרצונות העמוקים שלי, פירושם שאני עשויה לסטות מהמסלול שדמיינתי לעצמי כחיי. אותם רצונות ואולי פנטזיות עשויים להרחיק אותי מהערכים שחונכתי עליהם ומתוך כך ממשפחתי. הם בוודאות מנוגדים לערכים חברתיים ועשויים להרחיק אותי מהחברה, מהחברים שלי ובכלל. פתאום הקשר לבדידות נראה קרוב, הצורך לתרץ ולהתנצל נשמע מטריד ופתאום ללכת אחרי הלב נשמעת כמו סיסמא לא משכנעת ומתכון לצרות… אבל רגע- והחיים שלך עכשיו- נראים אחרת??
בחרתי דווקא להביא דוגמא מעולם הבגידות. כי לרוב בגידה נתפסת בצורה חד משמעית כפריצת גבול, כחוסר מוסריות. יותר מזה. בבגידה נהוג לחשוב שהבוגד הוא עושה העוול והנבגד הוא קורבן. הבוגד, גם אם המעשה לא היה כרוך בפירוק הזוגיות והשארת ילדים מ"אחור", ישאר לנצח הגורם שצריך להתנצל על קיומו ששמו ומעשיו יוזכרו בלב או במילים בכל "מלחמה" קטנה בין בני הזוג. והנבגד, הוא ירגיש קורבן, לא רצוי, לא אהוב שלנצח יתהה אם הוא מספיק טוב. נשמע רע, אבל עזבו אתכם- זה רק אם הבוגד נתפס… אחרת הכל בסדר והבוגד יוכל לפצות על מעשיו בלהיות בן זוג איכותי ותומך, עוזר ומפרגן. שלא יתעורר החשד.
בגידה יכולה להיות יזומה מתוך החלטה לממש את הפנטזיה או שיכולה לתפוס אותך ברגעים הפשוטים של החיים בו תפגשי גבר שייכנס לך ללב בשנייה אחת, יעשה לך את זה, יטלטל את עולמך ולא יניח לנפשך לזרום באותו קצב. המעשה וההתכווננות אליו כרוכים בהרבה התרגשויות וחששות שמבליחות מבניהן. מרגע שנשבית, קשה לך לעצור. אז מה את הולכת לעשות?
תסתכלי לעצמך בעיניים בתהליך של בגידה בין אם נסחפת לזה או בין אם החלטת. תעצרי רגע ותבדקי. מצפון זה הפעמון הצורם שמתעורר בנו כשאנחנו פוגעים בערכים שלנו, חוצים את הגבולות שלנו ופועלים בניגוד לאמת שלנו. מצפון לא מתעורר שאנחנו פועלים בניגוד לערכים כלליים או מוסכמות חברתיות! מצפון לא מתעורר כשאנחנו עוברים על כללי המשפחה. אלא אם כן זה ערך משותף, אלא אם זה מזוהה עם ערך שקיים אצלי ואני מאמין בו. החובה שלך היא להיות קשובה לקול המצפון. זה הכלי היחיד שמאפשר לך לבדוק אם הערכים האישיים שלך מאפשרים את המעשה או לא. ואם הפעמון מצלצל עלייך לחדול ומיד. כי אין שום תוצאה טובה למעשה שמנוגד לערכים הבודדים שבאמת חשובים לך. ואם מצפונך לא מתעורר ואת מרגישה טוב עם עצמך, מרגישה שאת עושה משהו טוב, אוהבת ונאהבת בפנטזיה שמרוחקת מהמציאות והביקורת. מרגישה שבזכות הבגידה הזו והכוחות שאת מקבלת את יכולה להמשיך ולתת גם במציאות, גם בבית. יש לי כמה דברים לומר לך.
אין שום הצדקה לבגידה משום סוג אבל קורה, קורה שאנחנו בורחים לגבר אחר. זה לא מצב מאוזן. הרבה פעמים נמצא את עצמנו הולכים לקיצוניות אחרת כדי לחזור ולהיות. להיות נוכחים בחיים שלנו. התמימות שלנו בבחירה לבריחה לא לוקחת בחשבון את הכאוס הרגשי המעורב. למעשה, האידיאל היה להתחבר לרגשות המופלאים שמלווים את מעשה הבגידה דווקא עם בן הזוג (הריגוש, ההנאה, הקבלה, הקלילות) ולוותר על הרגשות השליליים הכרוכים בו (הסתרה, חששות, חוסר ידיעה). שנלמד ליצור תשוקה והנאה בזוגיות שלנו. אבל אנחנו מתקשות למצוא את הדרך. לא יודעות איך להפוך את האדם הכפוף, הלא מתקשר והנוזף שמולנו לחבר, למאהב, לשותף אמיתי לרגעים היפים ולמישהו שירים אותנו למעלה. שיפסיק להרגיש מאוים ויחזיק לנו את היד בהצלחות.
ואם זו את, שמחפשת או שכבר מצאת את המפלט שלך. והיית יכולה לבקש שבן זוגך, שבחרת בו לחיים משותפים יהיה זה שמעורר בך תשוקה ושמחה. זה שיקשיב ויתמוך. זה שילווה אותך ברכות בשפל ובהצלחה ואת פשוט אובדת, לא מוצאת את הדרך, מיואשת ומתסוכלת. תדעי שיש תשובה. תדעי שבן זוגך זמין לך ומחכה לך שתחזרי הביתה, אפילו אם כדי לומר לו שבחרת בו שלא בתבונה. גם אם נדמה שהוא מסוגר וכועס או בשליטה ובבועה משלו, הכל זה הגנות שלו על נפשו שמפחדת בדיוק כמוך שמישהו יפסיק לאהוב. היי אמיצה והתבונני בחוסרים שאת מרגישה, קבלי בכל שבוע החלטה קטנה למלא את החסר. עשי משהו, צאי לדרך. כי בגידה יכולה להיות פנטזיה נעימה אבל רחוקה מלתת לך שקט.
מרגישה שבן זוגך בוגד בך? חושדת? מצאת ראיות? רגע לפני ששכרת חוקר פרטי אחרי בן הזוג כדאי שתקראי: מי שבחר או נקלע לבגידה הוא מי שמרגיש חוסר לפחות בתחום אחד בחייו. יכול להיות שאותו עיניין לא קשור ישירות אלייך אבל מאוד יכול להיות שכן. החוסר יכול להיות בהקשבה, חוסר בביטוי, חוסר בסקס, חוסר באינטימיות, חוסר באהבה, חוסר בתמיכה, בחברותיות, במעוף ועוד. גם אם החוסר קשור אלייך, זה לא אומר שאת אשמה וחבל לבזבז את האנרגיה על הלקאות עצמיות. כדאי לחשוב ביצירתיות והמון אהבה- איך אני מתפנה לתת לבן הזוג את מה שהוא צריך. האם היית רוצה שיטפלו בבעיה שלך בדרך של החלטה חד צדדית או חד וחצי צדדית? או שהיית רוצה שמישהו יושיט לך יד ויתמוך בך, יראה לך את הדרך, יגרום לך להרגיש טוב עם עצמך ואיתו עד שלא תצטרכי להיות קיצונית, עד שתוכלי להיות מה שאת בצורה הכי נוחה וטבעית. כי מה שאת מבפנים, הזוהר האמיתי שלך הוא אף פעם לא מוקצן, אף פעם לא בא על חשבון אחר. מי שאת מבפנים, זה תמיד הרמוני ותמיד יודע לחיות עם עצמו וגם עם הסביבה. חשבי על מי שאיתך כעל השותף שלך שמגיע לו לעשות דרך, להתבונן, ללכת לקיצוניות כדי ללמוד להתאזן. מגיע לו שניתן לו את המרחב ללמוד ולחזור הביתה. כי שהוא יחזור הביתה, זה יהיה נפלא והאור שהוא יביא איתו יצור מרחב מאפשר, מאפשר גם לנו לטעות. רגע לפני שאת מחליטה להזדעזע מבגידה, להיות קורבן, חשבי על דברים יוצאי דופן שיעזרו לך לשמור על הדברים שהכי יקרים לך בעולם.
הדס ויסמן, מאמנת נשים לזוגיות בשלושה מפגשים.
דף הפייסבוק www.facebook.com/dsdsvor
055-6602179 dsdscaml@gmail.com