כשנתקלתי בתמונה הזאת אתמול בפייסבוק התגובה הראשונה שלי היתה שאין פה בכלל דילמה. אם הייתי צעירה הייתי בוחרת בגלולה האדומה, אבל מכיוון שלא מכבר מלאו לי 46, אני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד עשר שנים ולכן אבחר בגלולה הכחולה. מה גם שבעשר השנים האחרונות השתניתי לא מעט (או יותר נכון בשנתיים האחרונות), וכל מה שעברתי היה משפר בהרבה את עשר השנים האחרונות שלי. בין השאר הייתי מתחילה כבר אז עם ריצה ופעילות גופנית ולא מחכה לגיל 45.
אבל אז התחילו הדילמות. למשל – מה עם כל האנשים שהכרתי בעשר השנים האחרונות? אם אחזור אחורה ואשנה שם את חיי, יתכן שכלל לא אפגוש את האנשים האלה, ועל חלק מהם קשה לי מאוד לוותר. שלא לדבר על זה שיש להם חלק במי שאני היום או חלק בידע הזה שאיתו אני אמורה לחזור עשר שנים אחורה.
ונגיד שאני חוזרת אחורה וזוכרת אותם. כלומר אוכל ליצור איתם קשר לפני עשר שנים, מי מבטיח לי שהם יהיו כמו הגרסה העכשווית שלהם? אולי גם הם השתנו הרבה בעשר השנים האחרונות?
וגם כל הידע הזה שאיתו אני חוזרת אחורה – כמה הוא באמת יעזור לי? כלומר ברור שהוא יעזור לי באופן אישי, אבל רוב הסיכויים שלא אוכל להשתמש בידע הזה כדי לעזור לאחרים, שכנראה לא יקשיבו לי או לתחזיותיי השחורות.
אז אולי בכל זאת אלך על הכדור האדום? 50 מיליון דולר זה המון כסף וגיל 56 הוא בכל זאת לא כל כך מבוגר.
לא יודעת. יש יותר מדי חסרונות בשתי האופציות. נראה לי שאוותר על שתיהן.
ומה אתם חושבים?