תגידי
זה לא מדהים אותך לראות אנשים שאת יודעת שיכולים אחרת, ולמרות כל הכלים והראייה הרחבה שלהם את העולם, בוחרים שלא?
למשל לראות חברה שהיא בעולם הרפואה שבוחרת לעשן.
לראות חבר שרוצה להישאר בכושר ובריאות, אוכל בלי חשבון.
לראות מישהי יקרה צועקת בניסיון ללמד אחר לא לצעוק.
לראות מי שאומר בבירור שהוא בחיפוש עצמי ומרגיש אבוד, לא מרשה לעצמו לקחת עזרה מכל סוג שהיא.
לראות מישהי שמבינה שלא טוב לה לאכול סוכר, קמח וכד ממשיכה ולא עוצרת.
כל אלו ועוד, משמע, הסנדלר הולך יחף.
וכמובן שהם קיימים בכל אחד ואחת מאיתנו. בעת שכתבתי כל אחת מהדוגמאות, הרגשתי איך אני יכולה להיות כל אחת מהן בזמן מסוים.
ומנגד, בזמן אחר, כנראה תלוי ביום ובשעה, אני ההיפך המוחלט. אני משנה הרגלים ומכתיבה אנרגיות חדשות על הבית ועל הסביבה שלי, וקודם כל על עצמי.
אני מלמדת את הילדים שלי ללחוש. ולא לצעוק. לחווט מחדש את המוח ולהבין שצעקות לא פותרות דבר, רק עושות כאב ראש. אני מלמדת את עצמי. מחווטת את עצמי מחדש, מונח עוצמתי בעיניי שכל כך נותן הרגשה שהכל אפשרי.
אני מקדישה לילדים זמן, מתי שאפשר. כמו שהמומחים תמיד אמרו, עדיף עשר דקות איכות משעה לא ממוקדת.
אני מאוד מאוד נוכחת.
ואני פשוט מאושרת, ומזכירה לעצמי בכל יום את התחושה הזו, והוקרת התודה על כך.
ולמה אני כותבת על זה?
כי בימים האחרונים אני מהרהרת בנושא הזה של ״הסנדלר הולך יחף״ אל מול ״walk the talk”.
בתור מאמנת, אני מלמדת כלים מרהיבים לשימוש בכל תחומי החיים. אשמח לשתף כמה מהנקודות:
1. לעצב את היחסים. מה אני צריכה, ומה אתה צריך, כדי שזה יעבוד. תחשבו על זה רגע, למה רק בין מאמנת למתאמן, למה לא בכל מקום, בכל מצב?
אז אני מנסה לעבוד יותר ויותר על כך בכל תחומי החיים. בזוגיות, עם הילדים, עם המתאמנים, ובשאר הסביבה.
2. להוות דוגמא לאורח חיים עבור ילדינו. איך נאמר לילדים שלנו לאכול בריא, ולעשות ספורט אם לא נתרגל זאת בעצמנו? גם שם, כמו במקומות אחרים, רצוי להתחיל מלהוות מודל לחיקוי. אנחנו כזוג מאוד משתדלים לתת דוגמא של אוכל מגוון, הכולל ירקות וכל אבות המזון. ולגבי ספורט בהחלט – רק בשבת האחרונה, בנזוגי סיפר לי איך הלך עם הילד לשיעור קונגפו משותף, וכל השיעור הרגיש איך הוא משמש דוגמא בכך שהוא מתנסה ונופל, שוב ושוב עד שהוא לומד ומצליח.
3. להקרין את האושר. גם כאן אני מרגישה צורך כמאמנת להוות דוגמא לחיי הפרטיים גם אם אינני משתפת אותם עם הלקוחות שלי. מה הכוונה? מטרת האימונים לחוות חיים במלוא עוצמתם. למצוא ולהרגיש את ההגשמה והייעוד. לחיות אותם ולהעמיק את העשייה. כשאני עובדת עם לקוחות אני יודעת שככל שאני חיה את חיי במלואם ואת הייעוד שלי, הדבר יעבור כמו חשמל ללקוח גם בשיחה בשלט רחוק. והעובדות מדברות בעד עצמן, כי איכשהו תמיד אני שומעת, את המילים: איזו אנרגיה, איך את זוהרת, כמה שזה מתאים לך, כמה שזה נותן כוח ורצון לעוד.
4. גם שיחות קשות ורגעים פחות זוהרים יש, בלחיות את החיים במלוא עוצמתם. כשאת עומדת על שלך ומאמינה באופן מוחלט בדרך שלך, יש שעלולים להיפגע. וכשאת לא מוותרת על מה שאת מאמינה בו ומה שנכון, אז את עלולה להעליב או להרחיק ממך אנשים. ואז מגיעה צומת דרכים שבה, יש לך שני נתיבים אפשריים: ליזום שיחה לא פשוטה ולעצב את היחסים מחדש, או, להתרחק ממי שלא מסוגל להשלים עם הדרך שלך וסגנון החיים החדש שבחרת בו.
ספרי לי בתגובות או במייל שלי – איפה את בוחרת להיות, ובאילו תחומים את הסנדלר, או ה״הולכת את הדיבור שלך״?
המייל שלי הינו adinevozakai@gmail.com