החלטתי בזמן האחרון להפסיק להתרגז כל כך מהר, לא לחפש עוולות, לתת לחיים לזרום בשאנטי. מה אני אתקן את העולם? אין מצב.
עד שהגיע הרגע, אתמול בשעות הבוקר, בזמן שחיכיתי בתחנת עזריאלי לרכבת של השעה 9:00 שנוסעת לכיוון צומת חולון.
לא הספקתי לצלם. הנייד היה בתיק והקטר חלף מהר מידי על פני.
אבל העדות שלי היא עדות ראיה אמיתית.
חיכיתי לרכבת של 8:59 לכיוון צומת חולון. כיוון שדי משעמם ברציפים, אז הבטתי ברכבת המגיעה. להפתעתי נהג הקטר החזיק ביד ליד האוזן טלפון נייד ושוחח. לא דיבורית, לא אוזניה כלום, "אשקרה" ביד אחת הוביל את הרכבת וביד השניה החזיק נייד.
מה לומר מפחיד