האישה בתא מספר 10/ רות וייר

כשלורה בלקלוק מקבלת את הזדמנות חייה לסקר את השיט המבוקש ביותר בספינת התענוגות, היא לא יכולה לסרב לה.
מה קורה כאשר היא שומעת חבטה גדולה במים ורואה כתם דם מהמרפסת הסמוכה. לורה בטוחה כי היא היתה עדה לרצח, אך אנשי הצוות מבהירים לה בצורה חד משמעית כי התא שלצדה הוא תא ריק,
האם היא משתגעת ? מה מנסים להסתיר ממנה ? ומתי כל זה עובר את הגבול וממש מהווה סכנה לחייה ?
מותחן מסחרר מלא תהפוכות, הנע בקצב מסחרר.

ta10

 

347 עמודים לא כולל תודות

מאנגלית: יסמין קלין
מודן הוצאת ספרים
לורה בלקלוק, או בכינויה לו, היא עיתונאית צעירה ושאפתנית בוולוסיטי.
כשמתדפקת על דלתה הזדמנות שלא ניתן לסרב לה, היא כמובן לא מסרבת לה (למרות הפריצה הלא נעימה שחוותה בביתה ימים ספורים קודם לכן).
אז מה ההזדמנות ? שיט תענוגות בספינת הבוטיק "אורורה בוראליס" , שבבעלותו של איש העסקים המצליח ריצ'ארד באלמר. תפקידה, ליהנות ולסקר, לכתוב רשמים ולהתחכך באנשים הנכונים.
לורה מגיעה לנסיעה חדורת מוטיבציה, אם כי מלאת חרדות בעקבות הפריצה שעברה, ואם לא די בכך – בן זוגה בהווה די לוחץ אותה, וכל זה לא ממש מתאים לה. אבל היא עושה את זה, ויוצאת להרפתקה.
כשהיא עולה על הספינה היא מבינה כמה עושר מקיף את הכל. הריהוט לבן ומרשים, נברשות סברובסקי ווילונות משי צחורים. הוד והדר מכל עבר.
היא מכירה את אנשי הצוות, וכמובן את הדיילת הממונה על הסוויטה שלה. היא מכירה את חבריה לשיט, ביניהם עיתונאים, אנשי עסקים, צלמים ושלל נכבד של ה"אנשים הנכונים". בין העיתונאים היא פוגשת את האקס המיתולוגי, בן הווארד, והוא בהחלט לא מהאנשים שמתחשק לה להתרועע עמם כרגע, אך מה לא עושים בשביל קריירה מפוארת.
היא משתכנת בתא מספר 9, ולפני ארוחת הערב החגיגית, היא שואלת מסקרה משכנתה הצעירה לתא מספר 10. (נו באמת איך היא שכחה את המסקרה שלה?)
לאחר ארוחת הגורמה שהוגשה להם וקצת יותר מדי אלכוהול בדמה, חזרה לו לחדרה, השילה את בגדיה ונכנעה לעייפותה.
היא התעוררה בבהלה, שהלמות לבה איימו לפרוץ מגופה, היא מבינה שסופה משתוללת בחוץ, הים סוער מאוד. בעודה מתאוששת ומנסה להבין מה גרם לבהלה הגדולה, היא בטוחה ששמעה צרחה ולאחריה חבטה גדולה, כמו של מישהו שנופל למים. היא רצה למרפסת בניסיון להבין מה היא רואה בין הגלים.
האם דמיונה מתעתע בה ? או שמא היא היתה עדה כעת לרצח ? אם לא די בכך, שהרי בבדיקה מול המרפסת הסמוכה, היא ראתה כתם דם כהה ושמנוני.
כמובן שמיד התקשרה לדווח על שאירע (או מה שחשבה שאירע), אך מה רבה היתה תדהמתה כשנאמר לה שתא מספר 10 הוא תא ריק, שלא אויש מכיוון שהאורח שאמור היה להשתכן בו נאלץ לבטל את הגעתו לשיט,  ומבדיקה שנעשתה אין שום אורח שחסר בספינה. יתרה מכך, באורח פלא, התא הסמוך היה נקי ומצוחצח כשהיא באה בליווי איש הביטחון לבדוק את טענותיה.
היא די בטוחה במה שראתה ובמה ששמעה, ואם לא די בכך, היא הרי שאלה מחברתה לתא את המסקרה כמה שעות עובר לאירוע הטראגי. אנשי הצוות איתנים בדעתם כי תא זה ריק.
הוסיפו לזה את החרדות הקשות האופפות אותה עקב הפריצה, ואת כמויות האלכוהול וכדורים נוגדי חרדה. כל אלו יחד תרמו בהחלט לחוסר האמינות שלה, ולעובדה שאנשים בספינה די היו בטוחים שהיא לגמרי מאבדת את זה.
מה שהם לא ידעו הוא שלורה בלבלוק לא מוותרת בקלות, ולמרות כל הסימנים שזעקו לה להפסיק, היא המשיכה בחקירה משלה, המשיכה לחפש את האורחת המסתורית, זו שככל הנראה מצאה את מותה באותו ערב.
אט אט הזמן החל דוחק והיא מבינה כי החיפושים שלה, ה"חיטוטים" שלה עומדים לעלות לה ביוקר, והיא נמצאת בסכנה של ממש.
במירוץ נגד הזמן, ובשארית כוחותיה היא נלחמת מלחמה של ממש להשגת הצדק, לחשיפת האמת ובעיקר מלחמה על חייה, הישרדות אמיתית.
מותחן מטורף, מלא אירועים ותפניות. בדיוק מה שאני מצפה ממותחן טוב.
ספר מתח מתעתע ומטלטל, שנע בקצב מסחרר ממש עד לעמודים האחרונים.
הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטה של לו, למעט מספר קטעים המובאים מהרשת החברתית או מהתכתבויות ומיילים של בן זוגה, חבריה ומשפחתה שקושרים ומהדקים את העלילה בצורה מופלאה.
ממליצה בחום רב.
Mira Rozenfeld - מעבר לתוכן
אמא ורעייה, אוהבת לקרוא, וכמה שיותר. הז'אנר האהוב עליי הוא מתח אבל קוראת כמעט כל מה שבא ליד (למעט אולי פנטזיה).