את צריכה הזמנה מיוחדת?
את צריכה הזמנה מיוחדת"? יום אחד הכניסה אותו לז’רגון המשפחתי בתי היפהפייה והמגניבה, בעוד היא ואחיה התאום לומדים בבית ספר יסודי ובכך טבעה מטבע לשון הלקוח מלקסיקון סגל ההוראה והחיים לא היו כתמול שלשום. נסו ותראו שאין מצב פוטנציאלי בו משפט זה אינו מתאים.
יום האשה שמייח..
אם תנסו תראו שאין מצב פוטנציאלי בו משפט זה אינו מתאים. ארוחה מחכה על השולחן? לסדר את החדר? להכין שעורי בית? להיות מוכנים בזמן לבית ספר/ לחוג/ לרופא. הבנתם את העקרון, נכון?
חשובה האינטונציה. מתחילים נמוך ומגיעים במילה מיוחדת לסופראן. אז המשפט במיטבו. גם המילה "מיוחדת" מחולקת ל מיוח- דת…תוך עליה במנעד הקול.
לא חשבתם שמשפט זה מתאים רק מהורים לילדים, נכון?
צריך בגד חדש? כסף לבית ספר? לקחת לחוג בעוד הילד מוכן וההורה בדרך חזרה מהעבודה בפקק, אירוע עשירי להורים וילדים בבית ספר וההורה עושה פנים של חולה /לא מרגיש טוב/ עייף/ נקבע לו אירוע ברגע האחרון, לעזור בקריאת תווים, לכתוב פתק למורה.
נסו והיווכחו.
נעבור לביטוי עכשווי, לא מעולם ההוראה אלא ממקום קצת יותר קרוב אלי, עולם האופנה. אין מטבע לשון השנואה עלי יותר צמד המילים החדש-
" אישה אמיתית".
זהו מונח מאוד נפוץ לאחרונה שמביע הסתייגות מדוגמניות ושאר נשים רזות. ובמילים שלי, אלו שנראות טוב ופרופורציונאליות . מכיון שצריך לתפוס כותרות וצריך גם לרכב על המיינסטרים, הלהיט כעת לכנות נשים עבות וגדולות כנשים האמיתיות. אשה רזה וחטובה אין לה , רחמנה ליצלן את אותם האיברים שכן היא תוצר גראפי. אין אשה כזו. שמחתי לראות בשבוע האופנה בניו יורק, לונדון, מלאנו ואני מאמינה שגם השבוע הפריז מספיק יפות ורזות שהן נשים אמיתיות. מי הוא האלוהים שיקבע מי היא אשה אמיתית. רק זה שברא את כולן. וזה ממני, זו שלא מאמינה בקיומו…
נעבור מהביטוי השנוא למשפט השנוא עלי ביותר לאורך כל חיי-
מה שצריך לקרות, יקרה.
גורל? מזל? הכל מוכתב מראש ממילא? רוצה להאמין שהאפשרות לשנוי מצויה בכפות ידינו. שכל מהלך קטן שאנו בוחרים יכול לשנות את כל מהלך ההיסטוריה.
להשלים עם דברים שממילא אמורים לקרות אינה השקפת עולמי. מותר האדם הוא הכלים שבידיו לנסות ולמצוא את השביל הבא, הפתרון , הנתיב שישנה את מהלך חייו.
אינני מתימרת להכיר את כל חוקי הקוסמוס אך המשפט הזה תמיד מקומם אותי, משדר פאסיביות ותבוסתנות.
וכל זה מוביל אותי למשפט-
" יש בנו אהבה והיא תנצח".
לכאורה משפט נאיבי ונעים אך מזכיר לי יותר מכל את האפשרות שניתן לעשות שינוי ולעשות מהפך בחיים. משפט זה היה משפט שגור במקום המיצג עבורי הזיוף והשקר, התככים והמסכה. אחוות היחידה והעבודה הוא בית שני שיש לשמר אותו נאמרו לעיתים קרובות כשאין כוונות אמיתיות מאחוריהם. את השקרים הללו קברתי באדמה וגיליתי שבחוץ יש עולם שלם. חלקו כמובן מזויף, אך חלק קטן ממנו גם טוב, אמיתי, מפרגן וגלוי לב. הלוואי והעולם כולו היה כזה. מאמינה שלאהבה אמיתית יש כוחות לשנות את העולם ולנצח. שנים התחפשתי למאושרת. כל השנה, לא רק בפורים. עשיתי עבודה טובה עד כי עבדתי גם על עצמי. עכשיו , כשהוסרו המסכות והורדו הכפפות, ואני בדרך חדשה משלי ולא צריכה את פורים להיווכח שאני בדרך לשם.
ואם אנו כבר באהבה, חברי יודעים שאני רומנטיקנית חסרת תקנה, המכורה לז'אנר הרומן הרומנטי מזה מספר שנים.
שם החוקים ברורים והמסר המרכזי לא מתפשר-
ובזה אני בהחלט רוצה להאמין! תשאלו את כריסטיאן, גידאון, ג'סי, בן, אית'ן , קולטון ושאר החברים. הם יסבירו לכם את זה בצורה שנונה, משעשעת, לעיתים קצת דומיננטית וחסרת פשרות אך עם כל הכוונות הטובות.
באהבה, בסגנון והשראה,
רוית
